בשלב זה, אין בית הדין נדרש לדון בתביעת איזון המשאבים וחלוקת הרכוש. כל שעל בית הדין לדון הינו רק בתביעה להסרת העיקולים. מאחר והמבקש הגיש לב"כ תביעת גירושין וכרך בה את עניין חלוקת ואיזון המשאבים, לפיכך כל עוד לא נדחתה תביעת הגירושין זכאי הבעל לבקש צווי עיקול כדי להבטיח את תביעתו, וכן קיום פסקי הדין בעניין הרכוש, אם וכאשר יינתנו. האישה לא הוכיחה בשלב זה כי נגרם לה נזק ממשי כתוצאה מהעיקול, ואדרבה ב"כ הצהיר בדיון, כי אין ולא מתנהל כל משא ומתן למכירת דירת האישה, ואין גם כוונה כזאת.

במועד לסידור הגט ולדיון בעניין, הבעל הופיע בלוויית אחיו, אך סירב לתת את הגט ואף סירב להשיב לשאלות בית-הדין. לדעת הרוב, במידה והבעל לא יציית לפסק הדין ולא ייתן גט לאשתו תוך חודשיים, ניתן לקרות לו עבריין ולהטיל עליו הרחקות. ניתנו הצווים הבאים: עיכוב יציאה מהארץ; אי קבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר; צו הגבלה המונע ממנו לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי.

במקרה דנן עלו השאלות הבאות: האם מותר מלכתחילה לייצר ראיה על ידי חדירה לצינעת הפרט. במידה ואסור מלכתחילה, האם בדיעבד ניתן להשתמש בראיה זו?

הוחלט להטיל על האישה צווי הגבלה ולפגוע בזכויות כדלקמן: לקבל או להחזיק רישיון נהיגה; לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי האישה היא לקוח מוגבל מיוחד; תוקף הגבלות אלו למשך שנה.

בית הדין קבע כי אין עילה בטענות שהוצגו כדי לשלול מאישה את זכאותה לכתובתה. בכך בית הדין קיים את בקשתו של בית הדין הגדול לעיון חוזר.

על-פי סעיף 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תוקפו של הצו לא יעלה בכל מקרה על תקופה של שנה אחת. בנסיבות אלו, אין מנוס מקביעת בית הדין ולפיה תוקפו של הצו האוסר על מר פלוני להיכנס לדירה, פג. לבקשת האישה עוכב מתן פסק הדין ב- 10 ימים עד לשמיעת הדיון בעניין זה.

אין בסיס עובדתי והלכתי להפסיד את התובעת מתביעתה לכתובה. הנימוק ההלכתי שיש לתת עליו את הדעת הינו סכום הכתובה שכאמור נקוב בשקלים ישנים. הפוסקים נחלקו בשאלה האם יש לזה דין של נפסל המטבע או נפחת.

התובעת בהתנהגותה הפרה את הבסיס עליו נשען הקן המשפחתי ובכך נשמטה ממנה חובתו של הנתבע כלפיה לכתובה ותוספת. הואיל וקיים הסכם ממון ביניהם שנחתם עובר לנישואיהם ובו הסדירו את כל ענייני הרכוש, יש לדחות תביעה זו.

בית-הדין סבור שצודק הבעל, וכי יש לכוף על האישה לקבל את הגט. מוצא כנגד האישה צו הגבלה בדרך של מאסר בפועל על-פי סעיף 3(א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין).

האישה הודתה בהתנהגות שאינה הולמת אשת איש אף בחברה אליה משתייכים הצדדים, התנהגות כזו הינה בגדר עוברת על דת הגובלת בכיעור, מאחר והצדדים חיים ומנהלים משק בית בנפרד מזה כשנתיים, מועד הקרע הקובע לאיזון המשאבים הינו היום בו נפתח תיק הגירושין.