המערערים הלינו על רכיבי פיצוי שונים, הן כלפי עבר והן לגבי התשלום העיתי. איני רואה להידרש לפרטי הדברים, באשר המשיבה, ברוב הגינותה, נענתה להמלצת בית המשפט להגדלת הסכום הכולל שנפסק למערערים בסכום של 250,000 ₪ "נטו" (קרי, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 13% בתוספת מע"מ) ואנו נותנים תוקף להסכמת המשיבה כאמור.אשר על כן, ובכפוף לתשלום הסך של 250,000 ₪ "נטו", כאמור בפיסקה 11 לעיל, הערעור נדחה.  

ניתן בזאת צו ארעי המונע הרחקת המבקשים מישראל עד להחלטה אחרת. עת הזו ועד לקבלת תגובת המשיב לבקשה, לא מצאתי מקום להורות על שחרור מי מהמבקשים ממשמורת.               

רשמנו לפנינו כי ככל שתתקבל ההצעה יועבר הסכום שישולם למערערת 2 ולא למערערת 1 (וכך יצוין גם לגבי הזכות לקבלת הסכומים שבהם חוייבה המדינה על פי פסק הדין קמא), והכל לסילוק סופי מוחלט של כל טענות הצדדים האחד כנגד משנהו. עוד מובהר כי פסק הדין שיינתן לאישור ההסדר המוצע  יבוא חלף פסק הדין קמא ונימוקיו, אך סכומי החיוב על פיו יעמדו בעינם. לבקשת בא כוח עיריית נשר תימחק העיריה מן התיק, בהסכמה.

המבקש, הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של אי-ציות להוראת שוטר, לאחר שבחר לעשות דין לעצמו, ולפרוץ חסימה משטרתית, אשר הקים צוות חבלנים, בעת שזה עשה את מלאכתו וטיפל בחפץ חשוד בליבה של שכונת מגורים. במעשים אלה, עיכב המבקש את צוותי המשטרה, סיכן את חייו, והפריע לסדר הציבורי. לפיכך, ובשים לב לעברו התעבורתי המכביד של המבקש, סבורני, כי העונש אשר נגזר עליו אינו סוטה לחומרה מרף הענישה הראוי, ואין בידי לקבל את טענותיו בעניין זה, סיכומם של דברים, משלא מצאתי הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

מצאתי להיעתר לבקשה נוכח משך האיחור שהינו קל מאוד, וכן נוכח העובדה שלטענת בא-כוח המבקש האיחור בהגשת ההליך נגרם בשל נסיבות בלתי צפויות ומחמת טעות שבתום לב, ואיני מוצאת לפקפק בדבריו, וכן בהינתן העובדה שאמנם המדובר בהליך ב"גלגול שלישי" אך בהחלטתו התערב בית המשפט המחוזי בהחלטת בית משפט השלום והחמיר את תנאי שחרורו של המבקש לחלופת מעצר.

בית המשפט המחוזי קבע, כי בנסיבות העניין אין הוא רואה באם ובאחות מפקחות ראויות, שכן חזקה עליהן שידעו כי העורר רכש רכב מבלי שברשותו רשיון נהיגה. איני סבור כי נפלה שגגה בקביעה זו.

כמבוקש וכמוסכם תוגש הודעה מעדכנת עד 15.5.13.

מבלי לטעת כל מסמרות, מתבקשת תגובת המדינה אך באשר לטענה בדבר אכיפה בררנית (סעיף 11 לבקשה). בין היתר, מתבקשת התייחסות לנאמר בעמ' 33-27 להכרעת הדין של בית הדין למשמעת, ובמיוחד לאמור בפסקה השלישית בעמ' 27. התגובה תוגש עד ליום 3.3.13.

לתגובת המשיב תוך 30 יום. 

המבקש לא הניח בפני בית המשפט ראשית ראיה, ולו לכאורה, לקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות שנגרמו לו עקב התאונה לבין טענת השמנת היתר. לעניין קיומו של קשר סיבתי מתבסס המבקש על היקש לוגי, שלפיו כיוון שמשקלו עלה וכיוון שנקבעו לו נכויות העשויות להסביר אפשרות של עליה במשקל, קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בתאונה לבין השמנת היתר. אלא שאין די בכך.