הבעל חייב לשלם לאישה סך של 2,500 ש"ח לחודש מזונות אישה, מדין מעוכבת להינשא מחמתו. תשלום מזונות אלו יקוזז מהערבות שאבי הבעל התחייב. כמו כן רשאית האישה לפעול בכל ערכאה בכדי לגבות מהערב את הסכום של 100,000 ש''ח כפי שהתחייב.

בית הדין סבר שבנסיבותיו של המקרה רצוי וראוי להגיע להסכמות כוללות בדבר פירוק שיתוף מיידי בבית המגורים ושימוש לפחות בחלק מהתמורה לחיסול החובות הכבדים הרובצים על הצדדים. נוכח העובדה שרכושם של הצדדים כולל גם בעלויות מורכבות בחברות, שותפות בפירמת רואי חשבון ומוניטין אישי - הסכמה בדבר מינוי מומחים ואופן שיתוף הפעולה איתם תועיל לקיום הליך מהיר יעיל וענייני.

האישה נטלה לעצמה באופן חד-צדדי וללא שום הצדקה, חוקית או מוסרית, את "המשאב" היקר ביותר שיצרו הצדדים במהלך נישואיהם - הילדים. לילדים אין תחליף, ואין תמורה אצל הבעל. ולא ניתן "לאזן" אותם בעד כל הון שבעולם. קיימת הסתה חריפה של האם, והשפעה רעה על התנהגות הילדים, מה שהביא לניתוק מוחלט ולסרבנות קשר בדרגה החמורה ביותר מצד הילדים, זאת לעומת המאמצים הגדולים והמשאבים הכספיים והנפשיים שהשקיע האב בנסיונות שונים על-פי עצת המומחים.

הענישה במקרה זה הינה אמצעי ולא מטרה - אמצעי לכך שהאב יוכל לראות את בנותיו, זכות המוקנית לו על פי כל כללי הצדק והיושר ועל פי כל חוק. יכולים אנו למחול על כבוד בית הדין שצו שלו נרמס ברגל גסה על ידי האישה, אך איננו יכולים בשום פנים ובשום אופן לאפשר שאמא תחזיק את בנותיה כבנות ערובה, ותנצל את היותן קטני קטנות, על מנת לנתק את הקשר בינן לאביהן.

במעשה החליצה הוא מתיר את היבמה להינשא; האם ''פתי'' כשר לחלוץ. זאת תוך התחשבות בעובדה שמדובר במקרה זה באח יחיד, אשר ללא מעשה החליצה שלו תתעגן האישה היבמה.

התמשכות המצב הקיים, כסכסוך שאינו פתור, עלול להמיט נזק בלתי הפיך על הבנות, אשר בטובתן שני ההורים כה חפצים. על שני הצדדים להפנים את העובדה כי ילדים הגדלים בצל משבר קשה בין הוריהם, נוטים לפתח כעסים וטינה כלפי הוריהם בעת שעומדים על דעתם, והדבר עלול להשפיע על התפתחותן התקינה והתייצבותן בתוך מסגרות מקובלות.

אין שום סיכוי לשלום בית בין הצדדים. נראה כי גם הבעל מבין זאת היטב, והדבר מסביר גם את חוסר המעש שלו בכיוון של שלום-בית. לא די שלא הגיש תביעה לשלום בית כמקובל, אלא אפילו לדיון הראשון שיזמה האישה הוא לא טרח להופיע, והיה צורך להביאו לבית הדין הרבני בצו הבאה. גם אל הרב הוא נגרר על ידי הורי האישה. מי שבאמת מעוניין בשלום בית היה צריך לנצל כל הזדמנות שבאה לידיו כדי לקדם את רצונו זה.

האם יש לראות בכתובה שסכום כתובתה מליון ש"ח ככתובה מופרזת שיש לבטלה כדין אסמכתא? אם לא הוכחה עילת גירושין כנגד הנתבעת, התובע חייב לשלם את מלוא סכום כתובתה. בית הדין לא רואה מקום לשלום בית בין הצדדים, לאור נחרצותו של הבעל להתגרש ולאור הזמן הממושך בו הצדדים פרודים, וממליץ לצדדים להתגרש.

מנהל עיזבון שהוא עורך דין אינו זכאי לשכר נוסף עבור שירותיו המקצועיים, אם ניתנו בגדר הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו כמנהל עיזבון. מנהל עיזבון שאיננו עורך דין, שהעסיק עורך דין לשם פעולות כאלה, אינו זכאי לשכר נוסף לשם תשלום הוצאותיו של עורך-הדין.

התובע בראשית תביעתו כרך אף את המשמורת והמזונות, בזמן שידע שהנתבעת כבר הקדימה והגישה תביעה בבית המשפט למזונות ומשמורת ורק לאחר שהנתבעת הגישה לבית הדין בקשה דחופה לדחיית סמכות בית הדין בנושאים הכרוכים, הגיב התובע כי הוא מותיר רק את כריכת הרכוש היות שבסוגיה זו האישה לא הגישה תביעה לבית המשפט. התנהלות התובע מוכיחה שכל מטרתו לחטוף סמכות במה שעוד נותר.