דין הערעור להידחות. עיקר טענותיה של המערערת מופנה כלפי החלטות דיוניות שנתן בית המשפט בנוגע לדחיית מועדי דיון בתביעה נושא ערעור זה, לגבי הגשת כתב תביעה מתוקן ולעניינים דיוניים הקשורים לביצוע פסק הדין שניתן. הלכה פסוקה היא כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי להקים עילת פסלות. הדרך להשיג על החלטות אלו היא באמצעות השגה ערעורית, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, כפי שאכן פעלה המערערת במקרה מסוים, ואכן, צדק בית המשפט כשכתב כי בעל דין אינו יכול לפטור עצמו מהליך תקיפה רגיל על ידי העלאת טענה ערעורית באצטלה של טענת פסלות. 

הבקשות נדחות. החלטתי הקודמת מדברת בעד עצמה, ולא מצאתי בחומר הנוסף עילה לשנות ממנה.  

בא כוח העותרים מכיר בעתירה במבחן שנקבע בעניין טושביים (- על גיור שנערך כנדרש להיערך בקהילה יהודית מוכרת על ידי המוסדות המוסמכים שלה), אולם בסופו של יום לא הוצג – גם לא במסגרת העתירה, על אף ההבטחות – שום אישור מהקהילה היהודית בקלי או מקהילה אחרת. כמו כן, לא ברורה הזיקה (לעת הגיור) בין הקהילה בקלי לבין הרב המגייר. 

התיק יועבר לדיון בפני הרכב. 

לאחר ששקלתי את הדברים, החלטתי כי נסיבותיו האישיות של העורר מצדיקות לשחררו לחלופת מעצר. אכן, כתב האישום שהוגש נגד העורר (והנאשמים האחרים) נסב על אירוע שלא ניתן להגזים בחומרתו, ועובדה זו באה לידי ביטוי בהחלטות המעצרים שהתקבלו בעניינם של הנאשמים האחרים. עם זאת, אני סבורה שיש לתת משקל להצטברות יוצאת דופן של נסיבות המאפשרות לנטות בעניינו של העורר לקולא. כפי שצוין, לא זו בלבד שהעורר הוא נעדר עבר פלילי ושהמעורבות המיוחסת לו באירועים איננה של מי שמילא בהם תפקיד מרכזי, אלא שעברו, תפקודו הנורמטיבי בזיקה למסגרות ישראליות והערכת המסוכנות הנמוכה בעניינו מאפשרים לתת בו אמון. 

קביעתו של בית משפט השלום לפיה בפני המבקשים פתוחה הדרך לברר את טענותיהם בנוגע לנזקים שגרם להם לכאורה המשיב בהליכים אחרים מעוררת לכאורה קושי מהיבטה של ההלכה לפיה נתבע בסדר דין מקוצר נדרש להעלות בבקשת הרשות להתגונן שהוא מגיש את מלוא הטענות המשפטיות הרלבנטיות לתביעה שהוגשה נגדו, על מנת לרכז את ההתדיינות להליך אחד. אולם, אף אם סיכויי הערעור אינם קלושים, לא מתקיימות כאמור הנסיבות החריגות המצדיקות את עיכוב ביצועו של פסק הדין, שהוא פסק דין כספי, ועל כן אין צורך להכריע בעניין זה.  

משנקבע מפורשות במסגרת התיקון לחוק כי הוא צופה פני עתיד ואינו חל על הליכים שנפתחו טרם חקיקת התיקון, יש לקבוע כי סדרי הדין שקדמו לתיקון, בעייתיים ככל שיהיו, הם החלים. משמע, יש לקבוע כי סעיף 52 לחוק בתי המשפט חל על הליכים אלו, וכי לבעל דין עומדת זכות ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, שניתן ביושבו כערכאת ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל.  

על יסוד עתירה זו, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: 1) מדוע המשיבה 1 לא תשלים את הדיון בתיק הרלבנטי בשים לב להיותה תביעת מזונות עצמאית שהוגשה על ידי הקטינים?  2) מדוע המשיב 2 דחה את ערעוריה של העותרת, תוך קביעה כי בית הדין הרבני האזורי מוסמך לדון בענייני מזונות קטינים? 

בקשת המדינה מתקבלת באופן חלקי, כך שמעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים, שימנו החל מתאריך 17.02.2013, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 43665-11-11 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם מביניהם. המשיב יציע, בתוך 20 ימים מהיום, חלופת מעצר מהודקת, אשר תכלול: תנאי "מעצר בית" מלא; איזוק אלקטרוני; ארבעה משמורנים לפחות, אשר יפקחו עליו (לסירוגין) במשך 24 שעות ביממה; ערבות עצמית גבוהה; ערבות גבוהה מצד כל אחד מן המשמורנים הנ"ל; צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון וכן איסור מוחלט על יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, וניתוק תקשורת. 

משחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור, ממילא אין המבקש יכול עוד להגיש את נימוקיו אלא אם תינתן לו ארכה להגשת הבקשה. בבקשה העומדת לפני אין לראות כ"בקשת רשות ערעור" שהוגשה על פי דין והיא למעשה ניסיון לעקוף את המועדים הקבועים בדין להגשת בקשות רשות ערעור. לכך, אין לתת יד. יובהר, כי משהוגשה בקשה מהסוג הנוכחי, שאינה עולה כדי בקשת רשות ערעור, ועימה מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע, אין הכרח לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע, שכן אף בקשה זו הוגשה שלא כדין.