נראה לבית המשפט כי מתחם הענישה שנקבע מתאים ואולי אף נוטה לקולא, גם לגבי אדם במצבו הנפשי של המערער. ככלל, מתחם הענישה צריך להיות גבוה יותר. בנוגע לרכיב הפיצויים שנגזר על המערער, כיוון שהמתלונן לא צורף כמשיב, אין מקום להתייחס לרכיב זה של הערעור. 

הערעור נסוב על חומרת העונש בלבד. לאחר שמיעת הערותינו ביקש ב"כ המערער לצמצם את ערעורו לשאלת הקנס שהוטל על המערער בסך 10,000 ש"ח; הוא הצביע על מצבה הכלכלי של משפחת המערער, שנפגע עוד יותר על ידי המאסר. הקנס הוא קנס סמלי כך שהוא כבר מביא לידי ביטוי את הקושי שיש, כנראה, למערער לשלמו.  

אין בית המשפט מבקש תגובה בתיק זה מהמדינה.  

הצדדים הודיעו לנו כי הגיעו להסכמה, ולפיה חלף ההרשעה בגרימת מוות ברשלנות יורשע המשיב בעבירת ההריגה לפי ס' 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.  

לא אחת נקבע כי למעט מקרים חריגים ביותר, התחייבות עצמית לשאת בהוצאות המשיבים, גם כאשר היא ניתנת על ידי גופים בעלי איתנות כלכלית נטענת, אינה מהווה חלופה שוות ערך לעירבון.   

יש להבהיר, בין היתר, האם קיים מועד קבוע בו נשלחים החשבונות התקופתיים לכלל לקוחות הטלפון של המבקשת, או שמא קיימת שונות, בין הלקוחות, בכל הנוגע למועד משלוח החשבון. על פני הדברים, דומה כי יש לשקול את תיקון הסדר הפשרה כך ש"המועד הקובע" יהיה, לכל המאוחר, המועד בו יישלח חשבון הטלפון התקופתי בו תימסר ההודעה אודות ההטבה. בעלי הדין ימסרו הודעה עד ליום 11.3.2013. ככל שיוסכם על תיקון הסדר הפשרה, יצורף להודעה הסדר פשרה מתוקן. עם קבלת החומר יימשך הטיפול בבקשת רשות הערעור.

לעת הזו, אין עוד ספק בדבר מקום הימצאם של העותרים – לא נטען כי הם נעצרו שלא כדין; הם הובאו בפני שופט ועורך דינם נכח בדיונים במסגרתם הוארך מעצרם, ואף הסכים לכך. העותרים העלו גם טענות עקרוניות בנוגע לחובות החלות על המשיבים לבצע רישום של עצורים באזור ולדווח על תנועותיהם מרגע שנעצרו ועד שנרשמו במי ממתקני המעצר. שאלות אלה הועלו במסגרת עתירה אחרת התלויה ועומדת בבית משפט זה.     

בהחלטת המשיבה לבטל את רשיון הכניסה הרב שנתי של העותר לא נפל פגם המצדיק את התערבותנו. המדובר בהחלטה סבירה אשר התקבלה משיקולים ענייניים ולאחר שלעותר ניתנו מספר הזדמנויות להסביר את עמדתו. כפי שגם ציינה המשיבה בתגובתה, ביטול הרשיון אינו מונע מן העותר לבקש רשיונות כניסה חד פעמיים ככל שעליו להיכנס לשטח המוגבל לצורך עבודתו, וכן באפשרותו לפנות למשיבה בבקשה לעיין מחדש בהחלטתה ככל ששינויי הנסיבות יצדיקו זאת, בנסיבות אלה, אנו דוחים את העתירה.

אין בידי להיעתר לבקשה. אוסיף, כי הליך זה יסודו במאמצי הרשויות למימוש זכויות הציבור במקרקעין, שעליהם יש לברך. כפי שציינתי זה מכבר, "אין מנוס ממאבק עיקש בפלישה לקרקעות ציבור, הקרובה להיות לדעתי מכת מדינה במקומות רבים. רשויות המדינה והציבור למיניהן מטבען הן גופים מסורבלים וכבדי תנועה, שהליכי פעולתם לא אחת איטיים, אם מטעמים טובים ואם מטעמים פחות טובים. אך בית משפט זה תפקידו לעודד את הרשויות בבואן לעשות מלאכתן, אם גם באיחור, ולהגן על רכוש הציבור"  

שמעתי את טיעוני הצדדים בדיון והגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר באופן חלקי לבקשה. כידוע, הלכה היא כי השיקולים לעניין עיכוב ביצוע רכיב פיצוי כספי בהליך פלילי נגזרים מן השיקולים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי בהליך אזרחי ועל המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שדחיית הבקשה תגרום לו נזק בלתי הפיך, מדובר בהורים ברוכי ילדים, שהצעירה שבהם היא בת מספר חודשים. נתון זה, בשילוב העובדה שהמבקש עשוי להיכנס למאסר אם בקשתו לא תתקבל, ובמובן זה הנזק הוא בלתי הפיך וערעורו עלול להתייתר, מטה את הכף לטובת קבלה חלקית של הבקשה