מסתבר שהמערערת 1 הייתה נתונה במצוקה קשה מאז נותקה מהמטפלת הסיעודית - העותרת 2, שטיפלה בה במסירות ודאגה. בית המשפט סבור שראוי להיעתר לבקשת בא כוח המערערות ולאפשר לו להגיש בקשה מטעם המערערת 1 לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד.   

באי כוח הצדדים, הסכימו ביניהם שהעותר יוכל לשוב ולפנות לאישור תכנית חדשה.

תיקון 113 עומד על חשיבות בחינה מפורשת והעלתה על הכתב בפסק הדין. גם אם הדרישה לא יושמה כראוי וגם אם היחס בין שני האישומים לעניין העונש לא ברורים דיים והערכאה הדיונית לא קבעה מתחם ענישה הולם, או שלא קבעה אותו כהלכה – הדבר לא בהכרח יוביל ביטול פסק הדין. מתחם הענישה צריך לשקף את הפגיעה בשלום הציבור ואת הנזק הנפשי שנגרם לקורבן. רבות נכתב על חומרת עבירת השוד, בייחוד כנגד אנשים הנתפסים כחלשים, חסרי הגנה או חסרי ישע  ובפרט כשהשודד נוקט באלימות מכוונת.

דחיית הבקשה לעיכוב ההליך תהיה בין אם בגדר סעיף 5 לחוק, ובין אם בגדרו של סעיף 6, מאינטרס הציבור בבירור פומבי של פרשת שוחד חמורה. השלכותיה של טענת תרמית על בקשה לעיכוב הליכים; דרך שיקולים של פיצול הדיון. לא מן הנמנע כי כל טעם בפני עצמו לא די בו כדי להצדיק הימנעות מעיכוב הליכים לפי סעיף 6 לחוק. ברם, צירופם של כל הטעמים יחדיו, מטה את הכף לטובת ניהול ההליך בבית המשפט והותרת החלטתו של בית משפט קמא על כנה.

הכללים למתן סעד זמני לתקופת הערעור בהליך אזרחי יפים אף לבחינת המוגשת במסגרת הליך מנהלי. על מבקש הסעד הזמני להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם תדחה בקשתו, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו יחסי הגומלין בין שני התנאים הללו כ"מקבילית הכוחות. ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בקביעות מעין אלו, אלא במקרים חריגים אשר עניינה של המבקשת אינו בה בקהלם.

בית משפט העליון אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבות בהכרעותיהם של אלו תיעשה במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. יש לשים אל לב כי הדבר יחול ביתר שאת כשהבקשה מוגשת בשיהוי ניכר של שנתיים ללא נימוק מספק.

הליך של בקשת רשות ערעור אינו נמנה על ההליכים הנקובים בתקנה 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), שבגינן ניתן להורות על החזר האגרה בדרך של ניכוי.

ההשגה על חומרת העונש לא מהוה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים חריגים, בהם העונש סטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת. שיקוליים לסוגיית הענישה הראויה הינם: ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת; נסיבות אישיות של הנאשם אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים;המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות.

בעבירות של סחיטה באיומים, ובעיקר זו שנעשתה במסגרת פעילות עבריינית מסועפת שבראשה עבריין מסוכן לכאורה  לא רק שקמה עילת מעצר מובהקת, אלא שיקשה מאד למצוא חלופה שבכוחה לאיין במידה סבירה את המסוכנות ולהשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בנאשם פחותה. בעבירת הסחיטה באיומים, בשל הפוטנציאל שבה להטלת אימה, כגון על עדים (עילות המסוכנות והשיבוש) הנטייה היא למעצר מאחורי סורג ובריח, כמובן תוך הפעלת איזונים בהתאם ובשינויים המחייבים בין מקרה אחד למשנהו.

רשות ערעור על החלטות ופסקי בדין בנושאי בוררות לא יינתנו אלא במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית וציבורית החורגת  מעניין פרטני של הצדדים או שהתערבות נדרשת משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. חוק הבוררות מסדיר את סוגית תשלום שכר הבורר מתוך הנחת שהבורר זכאי לקבל שכר עבור תפקידו.  לבית המשפט הסמכות להתערבות בשכרו: בקשה להפחתת שכר לפי סעיף 32(א) לחוק הבוררות, או בדיון בבקשה לביטול פסק בורר. סמכויות העזר מוקנות  בסעיף 16(א)(5) בדרך של "צו עשה".