העותר פנה למשיב בשלוש הזדמנויות, ולבית משפט זה בשתי הזדמנויות נוספות, בבקשה להכיר ביהדותו. הבקשות הוגשו אפוא שוב ושוב, ונדחו פעם אחר פעם, מבלי שהעותר יצרף אליהן מסמכים חדשים שיוכלו לבסס את יהדותו. יתירה מזאת, עולה כי בתווך הגישו גם בני משפחתו של העותר בקשות שהתבססו על אותם מסמכים בלתי מספקים - בקשות שנדונו ונדחו כולן; יש טעם לפגם בכך שהעותר פונה פעם אחר פעם בבקשה להכרה ביהדותו, מבלי שיסתמך על תיעוד מהימן וכבד-משקל, ועל אף שהובהר לו כי תיעוד שכזה הוא תנאי הכרחי לדיון בבקשתו.

נמצא ששחרורו המוקדם של המבקש, ולו לתכנית הטיפולית הפרטית, בהיעדר השתתפות בטיפול במהלך מאסרו עלול לסכן את הציבור. בית המשפט לעניינים מנהליים ציין שפניותיו של המבקש להשתתף בהליך טיפולי לאחר ביטול שחרורו המוקדם נעשו רק בעקבות מכתבה של קצינת האסירים לפיו המבקש סירב להשתתף בטיפולים לאורך שהותו בבית הסוהר. עוד נכתב שגם גורמי הטיפול סברו כי המבקש היה חסר מוטיבציה להשתלב בטיפול בתחום עבירותיו; שחרור המבקש מוקדם לתכנית טיפולית עדיף מאשר להחזיקו במאסר חודשים ספורים נוספים שבסופם ישוחרר ללא כל שיקום הולם.

כאשר מומחה בית המשפט מתמנה בהסכמה, בגדר תקנה 130(ג), יש בכך כדי לייתר הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, בין אם טרם הוגשו ובין אם כבר הוגשו, בעוד שכאשר המינוי נעשה שלא בהסכמה, הצדדים רשאים להציג חוות דעת המומחים מטעמם.

עיקר טרוניותיה של המבקשת בהקשר זה הוא בכך שבית המשפט המחוזי הנכבד לא דן בטענת השיהוי שהעלתה, בטענת חבותה של המשיבה מכוח סעיף 4(ג) לחוק העזר, וכן בטענות מתחום דיני החוזים ודיני עשיית עושר שלא במשפט. סבורני כי בטענתה זו לא דייקה המבקשת – בית המשפט המחוזי הנכבד אמנם ציין בסוף פסק הדין כי הוא איננו נדרש לפלוגתאות אלה, אך כולן עלו והתבררו בפני בית משפט השלום הנכבד, אשר פסק בהן לטובת המשיבה – חלקן מחמת ממצאים עובדתיים שקבע, וחלקן בשל טעמים דיוניים של הרחבת חזית אסורה, או העדר התייחסות, או פירוט מספק בכתבי הטענות.

הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים. הן הבקשה והן החלטותיהם של בתי המשפט קמא נסבות על משאלתו של המבקש להגיש חוות דעת גרפולוגית מטעמו, תוך סטיה מן הכלל שנקבע בדין לעניין זה. מדובר בשאלה קונקרטית, הנטועה – במובהק – בנסיבות המקרה, ותחומה לדל"ת אמותיהם של הצדדים. על כן, אין הבקשה באה בקהלם של המקרים החריגים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי.

אמות המידה שעל-פיהן תינתן רשות לערור על החלטה של בית המשפט המחוזי בערר שהוגש על החלטה של בית משפט השלום בענייני מעצרים טרם גובשו במלואן. עם זאת, המגמה המנחה בעניין זה כבר ברורה, ואין ספק, כי עניינו של המבקש אינו נופל לגדרה, כמפורט להלן; לצד הפרקטיקה של פנייה לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר מעצר, בית המשפט אינו מנוע, באופן עקרוני, מלהורות על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר אף בהיעדר תסקיר כזה, כשם שאינו כבול להמלצותיו של שירות המבחן. אולם, ודאי שאין פסול בהחלטה הקובעת כי נסיבותיו של מקרה פלוני מצריכות הידרשות לעמדתו של שירות המבחן בטרם ניתן יהיה להורות על שחרור.

המבקשת טוענת כי יש להתערב בעונש שהוטל עליה, על רקע המלצת שירות המבחן ונסיבותיה האישיות. נטען כי המבקשת היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וכי שליחתה אל מאחורי סורג ובריח בנקודת הזמן הנוכחית היא צעד בלתי מידתי. המבקשת מדגישה כי היא הודתה במיוחס לה, וכפרה רק בגובה הסכום שנגנב וכי המעשים נושא כתב האישום נבעו ממצב כלכלי דחוק והיקלעות למצב נפשי משברי.