שיקול חשוב בהחלטה בבקשה צו ביניים הוא ההבחנה בין מכרז להספקת ציוד ומתן שירותים לבין מכרז להקמת תשתית או מערכת. כאשר מדובר במכרז להספקת ציוד ומתן שירותים, תיטה הכף לטובת דחיית הבקשה לצו ביניים, שכן אם תתקבל העתירה ויבוטל המכרז – לא תהיה מניעה להפקיע את הזכייה של הזוכה במכרז; בית המשפט קמא הורה לעירייה ליידע את המשתתפים במכרז החדש, ככל שתחליט העירייה להמשיך ולקדמו, על אודות העתירה המתנהלת בנדון.

נמצא כי ההחלטה אינה עומדת בניגוד להתחייבויות קודמות של נציגי המדינה והוועדה בפני בתי המשפט בערכאות שונות; כי אין בהתחייבותה של אבן וסיד לפעול לפי התכנית הסטטוטורית התקפה כדי למנוע ממנה את האפשרות לפעול לשינוי התכנית או להארכת המועדים שנקבעו בה, מה גם שבמכרז שבו זכתה האחרונה ניתן ביטוי לאפשרות זו; הוועדה המחוזית הייתה רשאית לשנות את החלטתה על רקע המידע החדש שהוצג לה; כי הארכת המועד אינה עומדת בסתירה להתחייבויות שנתנו המשיבים במסגרת ההליכים הקודמים; כי לא נדרשה הכנת תסקיר סביבתי חדש; וכי מעולם לא נקבע כי סלילת הכביש חייבת להיות מבוצעת ראשונה מבין תנאי המעבר.

העובדה שהמבקשים לא הביאו ראיה למועד תפיסת החזקה במקרקעין מחזקת מסקנה זו. בית משפט השלום ציין, כי העובדה שלמשיב נציג בועדה המחוזית לתכנון ובניה אינה יוצרת חזקת ידיעה שלו על תפיסת הקרקע על ידי המבקשים, ומכל מקום לא הוכח שאותו נציג השתתף בדיונים הרלבנטיים; העיריה לא השלימה את התחייבויותיה כלפי המשיב, וכי אין ניתן לייחס למשיב – אשר גילה נכונות לסייע בפתרון המצב – התנהגות שלא בחוסר תום לב. בהקשר זה נאמר, כי אין ניתן לראות במגעי המשיב עם העיריה הסכם מחייב, וכי אפילו היה קיים הסכם כאמור אין לומר שעולה ממנו "כוונה להקנות לנתבעים את הזכות לדרוש את קיום החוזה".