בית משפט קמא היה ער לקושי וציין כי ביחס למבקש "ההתלבטות מורכבת יותר ואינה בינארית". עם זאת, נראה כי גם אם יזכה המבקש בערעור, הרי שניתן יהיה להרשיעו בעבירה של סיוע לאינוס. עמד על כך בית משפט קמא, בהעירו כי עצם נוכחותו של המבקש בדירה ויצירת התנאים לאינוסה של המתלוננת על ידי האח, די בהם להרשעת המבקש בעבירת סיוע לאינוס, וכי למעשה הדברים עולים מעדותו של המבקש עצמו.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ההעברה הראשונה היוותה אך "התחייבות ליתן מתנה" וכי בנסיבות העניין הייתה המשיבה 3 זכאית לחזור בה מהתחייבותה זו, כפי שאכן עשתה בפועל. אשר להעברה השנייה, קבע בית המשפט כי זו מהווה למעשה הסכם מתנה הכולל תנאי מפסיק מכללא שלפיו על העותרים לדאוג לפיתוח המשק ולצרכיה של המשיבה 3 לאורך ימי חייה; לטענת העותרים, סירובה של מזכירות בית המשפט לרשום את הבקשה שהגישו לעריכת דיון נוסף פוגעת בזכויותיהם ובצדק הטבעי ולוקה בחוסר סבירות המצדיק התערבות בה.

כעולה מתסקיר המעצר – עסקינן בקטין אשר קיים סיכון גבוה להישנות התנהגותו בעתיד, שלא הפנים את חומרת העבירה, ואשר מתמיד בדחיית ההזדמנויות שניתנו לו לאורך השנים. נאמר, כי לא ניתן לתת אמון במשיב כי ימלא אחר הוראות בית המשפט, וכי נשקפת מן המשיב מסוכנות שאינה ניתנת לאיון בחלופת מעצר.

בפני המבקש ניצבות משוכות גבוהות באשר לסיכויי הערעור, באשר גם לשיטתו נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; נוכח מצבה הפיננסי של המשיבה כיום, יהא קושי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו; בתגובתה הכחישה המשיבה את טענותיו של המבקש, ובין היתר צורף לה נסח מרשם המקרקעין, המלמד לכאורה כי בבעלותה נכס מקרקעין, שאמנם אין יודע את ערכו.

בהליך המעצר כאשר לא נבחנת שאלת המהימנות, ניתן לראות בגרסת מתלונן הניצבת אל מול גרסת נאשם, בהיעדר 'כרסום' לכאורי במהימנות העולה על פני הדברים מקריאת חומר הראיות, כי יש בה כדי לבסס ראיות לכאורה לאשמתו של העורר.

נראה כי חוק הבחירות איננו חד-ממדי, וחפץ הוא לקדם תכליות נוספות לרבות פיקוח על הבחירות ושמירה על שוויון בין הצדדים השונים; צירופם לעתירה של כלל המשיבים אשר עלולים להיות מושפעים ממנה הוא תנאי מוקדם, אשר אי-כיבודו עלול להביא לדחיית העתירה על הסף.

מכל מקום נדרשות "נסיבות מיוחדות לרשות ערר בגלגול נוסף, וכאלה אינן במקרה דנא"; התחום כולו בשאלת מסוכנותו של המבקש הקונקרטי ואפשרות הפגתה בחלופת מעצר, אינו בא בגדרים אלה; שאלה זו נדונה על ידי שתי הערכאות הקודמות, ואין בטיעוני המבקש לאמיתם שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו שלו, או מציגה טעם מיוחד אחר; מסקנת בית המשפט המחוזי אינה מחייבת התערבות.

אין למבקש זכות מוקנית לקבלת תסקיר מבחן. על אחת כמה וכמה זכות מוקנית לקבלת תסקיר משלים נוסף של שירות המבחן. במקרה דנן, העובדות העיקריות עמדו בפני שירות המבחן, אף לא נעלם מעיניו כי המבקש הביע בשעתו רצון להיכנס להליך של גמילה לפני מעשי העבירה המיוחסים לו.