אין דרכו של בית משפט לעסוק בעניינים שבעל הדין עצמו מעיד עליהם כי כבר אינם אקטואליים. לשם קבלת סעד חובה להראות כי נתקיימו יחסי אמון בין הצדדים, ומאחר ואין חולק שהצדדים אינם רוחשים אמון זה לזה: דין הערעור להדחות.

ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בעונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית בייחוד שמדובר בהסדר טיעון, אלא במקרים חריגים של טעות או חריגה מרף העונש במקרים דומים. מאחר ומקרה זה אינו מאותם מקרים חריגים - דין הערעור להידחות.

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלה בעיקר במקרה בו הערכאה הדיונית השתיתה את ממצאיה על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדים.

התנהגותו של שותף, שאיננה עולה בקנה אחד עם המשכת השותפות, כמוה כפירוקה, למרות העובדה שחיסולה לא הושלם והיא ממשיכה עדיין להתקיים בתצורה שונה.

לזכותם של המבקשים עומדת "חובת הצדק" שהינה עילה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד.  

הסמכות בהתאם לקביעת המחוקק לדון בכל השאלות העולות במסגרתה של תקנה 9 נתונה בידי הוועדה הרפואית.

טענות המבקש מוצו ונדונו בערכאות הקודמות, הטענות אשר העלה המבקש אינן מעוררות, איפוא בנסיבות, שאלה משפטית חריגה ולכן לא נמצא כי נגרם למבקש עיוות דין אשר יצדיק את התערבות בית המשפט. בנוסף לא נמצאה סטייה ממדיניות הענישה הנהוגה.

בקשת איחוד תיקים ללא ציון בית המשפט המבוקש לקיים בו את הדיון המאוחד - הבקשה התקבלה.

חרף ההבדלים, מן הראוי כי הדיון בשני ההליכים ייעשה במאוחד וכי אותו בית משפט ישקיף על הסכסוך כמכלול.

החלטות דיוניות, כשלעצמן ואף כרצף, אינן מקימות עילת פסלות כמו כן, פרוטוקול הדיון משקף את שאירע בדיון, וכל הטוען אחרת, עליו נטל ההוכחה הכבד. נטל זה, במקום בו לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול בערכאה הראשונה, לא יורם.