כאשר מבוקש הארכת מועד בחלוף תשעה חודשים כשלב ההוכחות טרם החל בעקבות דחיות חוזרות ונשנות מצד ההגנה, בית המשפט יעניק הארכה המבוקשת.

אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות היא מחמירה. הטעם לדבר הוא שמדובר בהליך שנועד להיות מהיר, יעיל וזול. בירור נוסף בערכאת הערעור ייקר את עלויות ההתדיינות ועלול לפגוע בתכליתו האמורה. הדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר ב"גלגול שלישי".

האחריות לכך שבנקודת זמן זו, בחלוף תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום ומעצרו של המשיב טרם החל ההליך העיקרי וטרם התקיימה ולו ישיבת הוכחות אחת,  אין משנה אם מדובר באשמת הגנה או בתביעה. אין חולק כי מדובר בתוצאה בלתי רצויה בעליל. העובדה שחלפו הימים לא שהוּחל בשמיעת הראיות מצדיקה בחינה של האפשרות שחרור בחלופת מעצר. אפילו אם זה בגלל  קשיים בהסדרת ייצוג. מאחר ועוצמת המסוכנות אינה כה רבה חירותו של הנאשם עדיפה על המשך המאסר.

בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך. ושנית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית. לשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית.

לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו.

התנאי למתן פטור מעירבון הינו שעליה להציג תשתית עובדתית וראייתית, ולוּ מינימאלית, להיעדר יכולת כלכלית. שנית, התחייבות עצמית אינה נחשבת כ"ערובה סבירה אחרת" לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולמעט במקרים חריגים אין מקום להסתפק בה חלף עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית.

לא ניתן להגיש מסמכים בשלב הערעור לבית המשפט לשם ביסוס עניין שבעובדה. הכלל הוא שכל עוד לא הוחלט להתיר את צירוף הראיה יש להסתפק בציון "עיקר מהותה". הוראות סעיף 7(ב) מבהירות כי "עיקר מהותה של הראיה" אינה ציטוט מתוכה או תיאורים מפורטים מידי אשר חושפים לחלוטין את הראיה לעיני בית המשפט.

ערכאת הערעור לא תתערב בחומרת העונש שנקבעה אלא במקרים חריגים ובמקום בו הגרסה העובדתית שהתקבלה אינה מתקבלת על הדעת. כלל זה זוכה למשנה תוקף, כאשר ההשגות מופנות כלפי ממצאי מהימנות. בבסיס כלל אי ההתערבות עומדים הטעמים הבאים- השליטה והבקיאות שיש לערכאה הדיונית בחומר הראיות על כל דקויותיו; היתרון שיש לערכאה הדיונית אשר ראתה, שמעה והתרשמה מהעדים באופן ישיר ובלתי אמצעי;  נסיונם רב השנים של שופטי הערכאה הדיונית בהערכת מהימנות של עדים.

עיתונאי צריך להשתמש במקורות על מנת לשאוב מידע. חובת הזהירות בשימושו במקור נגזרת מהאינטרס הציבור לדעת מידע אמין, איכותי ומקיף בעל עניין ציבורי. העיתונאי הינו שליח הציבור ולכן יש להגן על המקור אשר מסכן את פרנסתו ולעיתים קיצוניות אף חייו. עובד ציבור המשמש כמקור לא תמיד יחטא לאינטרס הציבורי. החברה צריכה לעודד את מעשיו המתריעים בפני שחיתות ופגיעה בציבור בסייג שאינה פוגעת בחקירת משטרה ומשבשת אותה.
 

הליך הדיון הנוסף אינו משמש מסגרת להגשת ערעור על פסק דין שניתן בהרכב שלושה בבית המשפט העליון במיוחד לא שנטענות טענות כלליות אינן מקימות עילה לדיון נוסף בפסק הדין.

בערעור על פיצויים למתלוננת יש לצרפה כמשיבה להודעת הערעור ולא כמשיבה לבקשה הספציפית. ככלל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפיצוי נפגע עבירה כדין בקשה לעיכוב פסק דין כספי ונדרש מהמבקש להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, וכי סיכויי ערעורו טובים. בין השניים יש מקבילית כוחות - ככל שסיכוי הערעור נמוכים כך יש להראות כי מאזן הנוחות לטובתו ולהפך. טענה לאי יכולת כלכלית צריכה להיות מגובה באסמכתאות על מנת שתצדיק עיכוב העברת הפיצוי למתלוננת. הפיצוי נגזר מהנזק שנגרם למתלוננת.