בבסיסו של מוסד המשפט החוזר הקבוע בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט עומדת השאיפה לאיזון בין החתירה לחשיפת אמת ומניעת הרשעות שווא, מתוך הכרה כי מערכת משפטית באשר כולה בני אנוש אינה חפה מטעויות, ובין עקרון סופיות הדיון והתכליות שבבסיסו, ובעיקרן הבטחת ודאות ויעילות דיונית.

לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הרשות לדיון נוסף תינתן רק במקרים בהם פסק בית המשפט העליון הלכה חדשה, הסותרת הלכה קודמת של בית המשפט העליון או הלכה שמפאת קשיותה או חידושה ראויה היא כי תידון בדיון נוסף.

בית המשפט סבר כי ככל שקיימת למבקש הסתייגות כלשהי מטיבה או תנאיה של ההצעה או ההליכים הנדרשים בהליכי תוספת בנייה – התביעה בדרך שהוגשה איננה המסגרת הראויה להעלותה. 
 

בית המשפט סבר כי כאשר מדובר בבקשות רשות ערעור על פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בעתירות אסיר כנגד החלטות ועדת השחרורים על פי חוק שחרור על תנאי, רשות ערעור תנתן רק אם הועלתה סוגיה כללית חשובה, שכן במקרים אלו עניינו של האסיר נבחן פעמיים.

בית המשפט סבר כי התנהגות הצדדים היא כלי חשוב בפרשנות חוזה, אך אין הוא בגדר כלי יחיד, לשון החוזה, לרבות הפירוט בחוזה, גם ביחס לחלקים הלא מסויימים שיעברו למבקשים – לא רק שהם כלי הכרעה, אלא אף כלי להבנת התנהגות הצדדים ואומד דעתם. 
 

הבחינה הדרושה היא האם הבקשה לצירוף או מחיקת בעל הדין כרוכה בשיהוי בלתי מוצדק בהגשתה, והאם הדבר יכביד או יסרבל את ניהול הדיון.

בית המשפט סבר כי כאשר לא נשקפת לתלמידי בית הספר סכנה מידית כתוצאה מהמשך הלימודים בו דומה שמאזן הנוחות נוטה לעבר מתן צו הביניים.
 

 בית המשפט סבר כי יש לקבל בקשה לחזרה מהודאה שהוגשה בעיתוי מוקדם ואין לראות בה משום בקשה שהוגשה בחוסר תום לב.

רשות לערער בפני ערכאת ערעור שניה תוענק רק במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להליך או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או שמתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות דין.

בית-המשפט לא סבר כי בנסיבות המקרה דנן היה מקום לחרוג מהמלצתו המפורשת של שירות המבחן, אשר באה לידי ביטוי הן בתסקיר הראשון והן בתסקיר השני, לפיה אין להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר