נוכח ריבוי האירועים המיוחסים לעורר בכתב האישום, משכם, חומרתם, והאופן המניפולטיבי והמתוכנן בו בוצעו, אין לומר כי המקרה דנן נמנה על המקרים החריגים כאמור המצדיקים חלופת מעצר. יתרה מזו, תסקיר המעצר בענייננו רחוק מלהיות חיובי מבחינת העורר.

הבקשה שבפני ביהמ"ש מופנית בעיקרה כנגד קביעת הור"ע, שלפיה אין קשר סיבתי בין נכותו המוכרת של המבקש – PTSD – לבין מחלות הסכיזופרניה והסוכרת בהן לקה, תוך דחיית חוות הדעת שהוגשו מטעמו. נוכח האופי הרפואי הדומיננטי של הנושא, שהצד המשפטי בו משני. אין בידי ביהמ"ש איפוא להיעתר לבקשה, בכל הצער האנושי שבדבר.

הפניה לוועדת הבחירות המרכזית לקתה בשיהוי רב, וגם העתירה לבית משפט זה על החלטת יו"ר ועדת הבחירות לא הוגשה במהירות הנדרשת. בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, בהעדר כל אפשרות מעשית לבירור העתירה, המעלה נושא כבד-משקל ורגיש, בסד הזמנים שנוצר בגין השיהוי בהגשתה. 

ביהמ"ש ראה לנכון גם לעודד קמעא את המערער, אך לא לפגוע על-ידי כך בסיכויי הטיפול, שהוא חיוני. בנסיבות אלה החלטנו להפחית שנה אחת מעונשו של המערער, כך שבשקלול יאופשר הטיפול הראוי בממד הזמן.

המערער פעל מתוך מודעות מלאה למעשיו, בעת ביצוע הרצח. עובדי המפעל, שפגשו את המערער טרם האירוע, לא ציינו, כי המערער נחזה בעיניהם כשיכור. המערער הגיע באמצעות רכבו למפעל מצויד בסכין, טיפס מעל השער, נכנס למפעל, ופנה אל המבנה בו עבדה המנוחה. הוא ניגש אל המנוחה, וביקש ממנה להתלוות אליו אל מחוץ למבנה, ובהיותם ליד אחד המשטחים, ביצע המערער את הרצח. 

הכרעתו של בית המשפט המחוזי מבוססת כולה על ניתוח של חומר הראיות הקונקרטי ואין היא מהווה אלא יישום של ההלכה הקיימת על נסיבות העניין הנדון. במצב דברים זה, לא קמה עילה למתן רשות לערור לבית משפט זה לפי אמות המידה האמורות. בנוסף משך השיהוי כשלעצמה אינה מכרעת, אלא היא אך בגדר שיקול בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין שעל בית המשפט לשקול, לכן הבקשה נדחית.

ביהמ"ש לא שוכנע כי המערער נעדר יכולת להפקיד את העירבון שנקבע. לא הונחה תשתית מלאה ומפורטת באשר להתנהלותו הכלכלית של המערער; וכי עיון בתדפיסי חשבון הבנק אשר צורפו מעלה שבבעלות המערער ניירות ערך ושהוא מבצע, לעיתים מזומנות, מכירות של ניירות אלו בסכומים של אלפי שקלים, על כן הבקשה נדחית.

מהמסמכים עולה כי במהלך השנים בעלי הקרקע ומורישיהם ניהלו מו"מ בנוגע לפיצוי בגין ההפקעה. אופי הטענות שמועלות בעתירה הן כאלה שבירורן הופך להיות קשה ואף בלתי אפשרי במהלך השנים. למשל, העדרם של מסמכים מתיק הרשות לאחר עשרות שנים אינו מעיד,על אי-תקינות. בנוסף הסתמכותם של כל הנוגעים בדבר על מעשה ההפקעה, לרבות בכל הנוגע להקצאת הקרקעות לצד שלישי.  

שני תנאים כדי להימנע מהרשעה: "על ההרשעה לפגוע בשיקום הנאשם, וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע  בשיקולי הענישה האחרים". ביהמ"ש לא מצא כי הרשעת המבקשים תפגע בהם, ולא עלה בידי המבקשים להראות, כי הרשעתם תוביל לפגיעה מהותית וקונקרטית בעתידם או בצורכי שיקומם. אין העונש  שהושת על המבקשים חורג  ממדיניות הענישה. 

ביהמ"ש עמד לא אחת על התופעה הקשה של אלימות תוך שימוש בנשק קר, והדגיש כי יש לנהוג בה בחומרה. גם אם מתחשבים שהאירוע התרחש בדירה שבה התגורר עד זמן קצר קודם לכן יחד עם בת זוגתו ולכאורה היה זכאי להיכנס אליה, וכן שהופתע מכך שהמתלונן אחז בסכין – ליבת מעשיו היא קשה וחמורה. ביהמ"ש החליט לקבל את הערעור כך שלעונש המאסר בפועל של המשיב יתווספו 12 חודשים.