העבירה שביצע המשיב הובילה לפגיעה כבדה וקשה. נסיבותיה חמורות. על נתונים אלה לקיים יחס הולם עם העונש ולהשתקף בו, מה שאין המקרה בגזר הדין של בית המשפט המחוזי. אף לא ראינו כי גילו הצעיר של המשיב יכול להטות את הכף במקרה זה נוכח עצמת הפגיעה במתלונן. בשל כך מצאנו כי יש להחמיר בעונשו של המשיב ולהעמיד את עונש המאסר בפועל על 6 שנים. 

לשם הכרעה בטיב ובעוצמת הזיקה של ברעד למקרקעין ולזכויות הבניה יש להתייחס לפרשנותן של ההסכמות השונות אליהן הגיעו הצדדים לאורך השנים, כמו גם לטיב הזכויות המקוריות שרכשה ברעד. כן נדרשת התייחסות לשאלת מעמד המקרקעין כמקרקעין מוסדרים או שאינם מוסדרים. במסגרת ההליך העיקרי צפויות להתברר, בלאו הכי, טענות התיישנות, כך שלא יהיה זה יעיל לפצל את הדיון בסוגיות אלה.  

בקשתו של המערער לעניין האגרה, לאחר מחיקת ההליך, יכולה להוות לכל היותר בקשה לביטול פסק הדין, ואולם אף זו אינה עומדת באמות המידה לקבלתה. בעל דין העותר בבקשה לפטור מאגרה נדרש לפעול בשקידה הראויה ולברר האם ניתנה החלטה בבקשתו. המערער אינו טוען בהודעת הערעור כי עשה כן. בנסיבות העניין אין מקום לשנות מהחלטת הרשם.

במקרה דנן לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים נגד המערער, חרף מתן פסק סופי ומנומק בהליך בטרם עת. הלכה פסוקה היא כי אין די בכך שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין אם הובא שנית לפניו, וכי לא בנקל יורה בית משפט זה על פסילת השופט בנסיבות אלה. ולכן אין הצדקה להעביר את הדיון בו לידי מותב אחר.

לא חל שינוי בנסיבות אשר הצדיקו שינוי של החלטה של השופטת חיות, לפיה לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר. משכך לא היה מקום להיעתר לבקשתו של המשיב לעיון חוזר, וממילא לא היה מקום לשחררו בתנאים. בנוסף ביהמ"ש סבור כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין במקרה זה את מסוכנותו של המשיב. 

הצדדים, לרבות המשיבה 2, לא התנגדו לבקשה. לכך מצטרפת העובדה שהדיון בתביעה טרם החל. ישיבת קדם משפט ראשונה קבועה ליום 21.6.2015. לפיכך, טרם נחצה הקו של "התחלת הדיון", אשר החל ממנו חובה לקבל את הסכמת הערכאה הדיונית לצורך העברת ההליך בהתאם לסעיף 78(א) לחוק. אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

ככל שיסבור המבקש שמן הראוי להעביר את הטיפול בהמרצת הפתיחה לפסים של תובענה רגילה, יוכל לבקש לעשות כן. ביהמ"ש אינו נוקט עמדה לגבי זה. על כן הבקשה נדחית.

לאחר שהורשע ונגזר דינו, אין המערער נהנה עוד מחזקת החפות, ונקודת המוצא היא שעליו להתחיל בריצוי עונשו באופן מיידי. הנטייה לעיכוב ביצוע עונש מאסר ממושך בגין עבירות חמורות, היא מצומצמת, והדבר ניתן אך במקרים מעטים בהתקיים עילה המצדיקה זאת. ביהמ"ש לא מצא כי מתקיימת עילה המצדיקה את המשך עיכוב ביצוע גזר הדין, מעבר לעיכוב של 45 ימים עליהם החליט בית משפט קמא. 

ביהמ"ש המחוזי נתן את דעתו על חשיבותן של הפלוגתאות הניצבות בבסיס הבקשה, בחן את מידת הרלבנטיות של המסמכים והעדויות שעל הפרק, והעריך את הפוטנציאל הגלום בהן להשפיע על תוצאות ההליך בכללותו. ככל שיתחוור בעתיד כי זהו איננו מצב הדברים כאן; אם השגותיהם של דפני ונהרי לא תתייתרנה, ואף תסתברנה כמהותיות, הרי שניתן יהיה להעלותן בשנית במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

נערך שימוע לפני פרסומו של תיק השירות משנת 2013, וטענותיהן נשמעו בכתב ובעל-פה. בעקבות טענות העותרות שהועלו בשימוע אף תוקנה טיוטת תיק השירות, ובנוסח הסופי שפורסם הודגש כי בעל הרישיון רשאי להשתמש בגורם אחר מטעמו לצורך מתן השירות. טענות העותרת אינן במישור המשפטי. אשר על כן העתירה נדחית.