המעשים שבביצועם הואשמו והורשעו העוררים הכוללים חטיפה של צעיר אחר ואלימות משולחת רסן כלפיו, והנסיבות בהן בוצעו מעשים מצביעים על מסוכנותם. תסקירי שירות המבחן בנוגע לעוררים שליליים. הרשעת העוררים, על פי הודאתם, לאחר ההחלטה על מעצרם עד לתום ההליכים, יש בה כדי להכביד את הנטל המוטל על העוררים להצדקת חלופת מעצר בעניינם בשלב זה.  

אין בחלופה האמורה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, וזאת בין היתר נוכח מסוכנות מינית גבוהה וחוסר יכולת מצדו לשלוט על דחפיו המיניים. ביהמ"ש לא ראה כי מתקיימים בענייננו טעמים מספיקים לסטייה מהמלצותיהם הברורות של שירות המבחן וגורמי הטיפול במרכז היום לטיפול בעברייני מין בקהילה. 

הנטל להוכחת המגורים כאמור הוא על הטוען לזכאות כ"דייר ממשיך", ובמקרה דנן המערער לא הרים נטל זה. אין ספק שמדובר באדם שגורלו לא שפר עליו ונסיבות חייו קשות. מדובר בדירה צמודת קרקע הנחוצה לאכלוס זכאים מתאימים, ובהם נכים הרתוקים לכסא גלגלים, ואין הצדקה להעדיף על פניהם את המערער, שלכאורה אינו זכאי לדיור ציבורי. על כן הערעור נדחה.

בבקשה קיים חסר מסוים, כגון העדר פירוט הוצאות, וכמו כן חלק מן המסמכים שצורפו (כגון רשימת תיקי ההוצאה לפועל) אינם עדכניים למועד הגשת הבקשה. המבקשת לא חויבה בהוצאות בערכאות קמא ואת פערי הכוחות בין הצדדים. ביהמ"ש מצא להפחית את סכום האגרה.

המערער הוא שיזם את האירוע הראשון במהלכו הותקף סובחי, והיה שותף פעיל לשוד האלים של סאלח, קשיש כבן תשעים, ולמותר לציין את החומרה היתרה שהפסיקה מייחסת לתקיפת קשיש. על רקע זה, העונש שהושת על המערער אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג והראוי.  

התקנות אשר הותקנו מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים – מציבות חסם עליון של 100% לדרגת הנכות. ביהמ"ש לא מצא בעתירה דנן עילה משפטית עילה משפטית של ממש אשר עשויה הייתה להצדיק ביקורת חוקתית על מגבלה זו. אין איפוא מקום לדיון מחודש בסוגיות אלה במסגרת עתירה זו. 

לא קמה עילה לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים. העורר חוזר על טענות אשר נבחנו שוב ושוב בהליכים קודמים, ובכולם נמצא שהראיות עומדות ברף הראיות לכאורה הנדרש. 

החלטת המשיב התבססה על המלצות של הגורמים המקצועיים, אשר נסמכו על חוות הדעת שבה נקבע, בין השאר, כי חרף ההליך החיובי אותו עוברת המבקשת – טרם בשלה העת לאפשר לה להשתלב בסבב חופשות. 

הקטנוע איפשר את ההתקרבות המהירה לעברו של ליברטי ואת ההימלטות מן המקום. אך הקטנוע אינו שקוּל לאקדח. פעלו המערערים בצוותא חדא, אם כי הלחיצה על ההדק והמכות הנמרצות לליברטי, מעשים שבוצעו בפועל על-ידי המערער 1, מצדיקים את ההבחנה העונשית שהציע חברי בין המערער 2 לבין המערער 1, כשגם עברוֹ הפלילי של המערער 2 פחוּת בחומרתו מזה של המערער 1. 

מדובר בדירת קרקע בת 5 חדרים. דירה שמיועדת למגוריה של משפחה בת 11-7 נפשות אשר בה לפחות אחד מבני הבית סובל ממגבלה רפואית המחייבת מגורים בקומת הקרקע. ביהמ"ש הציע לצדדים מתווה פשרה שבמסגרתו תוצע למערער דירה חלופית. המשיבים הציעו למערער, לפנים משורת הדין, דירה ציבורית בת 2 חדרים בבאר שבע. המערער דחה הצעה זו ועל כך יש להצר. הערעור נדחה.