עברו המכביד של המערער, וגם את התנהגותו במאסר שאינה מעודדת ללכת לקראתו. ביהמ"ש אינו מתעלם ממצבו האנושי הקשה כאמור, כדר רחוב חולה סוכרת, אך בשקלול אין מקום להתערב בפסק הדין קמא. 

בית הדין הארצי, מצא כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי. דין העתירה להידחות על הסף.

כיוון שלא הוכח שיהודית הסכימה בשלב כלשהו שזכויותיה בדירה ישועבדו לאורן – מקובלת קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לצורך הליכי המימוש נדרש כונס הנכסים לנקוט בהליך נפרד לפירוק שיתוף בדירה בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק המקרקעין ובחוק המשכון. 

המערער פגע במתלוננת, באמצעות סכין קצבים שאורך להבה כ-20 ס"מ בה הצטייד מראש, תוך שהוא נוקט באלימות ברוטאלית ופועל מתוך כוונה מיוחדת להסב למתלוננת נכות, מום או חבלה חמורה. ביהמ"ש הביא בחשבון את העובדה שהמערער הינו תושב זר ואין לו משפחה בישראל שתסייע לו לצלוח את תקופת המאסר הממושכת שהושתה עליו.  

לא בכל מקרה שקיימת סמכות, יש להיזקק לה. במקרה שלפנינו המחוקק קבע דרך מסוימת לביקורת שיפוטית על החלטה לאשר רשימת מועמדים להתמודדות בבחירות לכנסת. הדרך הקבועה בחוק כוללת את הרכב המותב, את לוח המועדים ובעיקר – את הזכאים לערער. אין סיבה בענייננו לסטות מהדרך בה בחר המחוקק. 

הצדדים כולם לא היו טלית שכולה תכלת, כעולה מעיון בכל מסמכי הפרשה, אך הכף נוטה איפוא בבירור לעבר הכרעתו של בית המשפט, וביהמ"ש רואה זאת, בנוסף לאמור מעלה, בגדרי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ביהמ"ש אינו נעתר אפוא לערעור.

עדיין לא פג הצורך והטעם בזיקת ההנאה הרשומה על החלקה הכפופה (חלקה 75) שבבעלות המשיבים, לטובת חלקת המערער (חלקה 74). אשר על כן ביהמ"ש מקבל את הערעור, כך שזיקת ההנאה הרשומה לזכות חלקה 74 תישאר על-כנה.  

ביהמ"ש החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. התיק יוחזר לביהמ"ש קמא למתן החלטה משלימה, לאחר שמיעת טענות בעלי הדין (ואפשר גם ראיות נוספות), האם יש מקום לשנות מן ההחלטה לאשר את התובענה הייצוגית, לאור ההלכה שניתנה בעניין אי.בי.סי. יובהר שאינני מביע כל עמדה שהיא בעניין, והדבר נתון להכרעתו של בית משפט קמא. 

ב"כ המבקש היה מודע לכך שבית המשפט יפעל בהתאם לשיקול דעתו. המבקש קיבל על עצמו כי הפחתת העונש תעשה רק "כמידת האפשר", אף שב"כ המבקש עתר, למירב ההקלה עבור מרשו. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עולה כי שמיעת ההוכחות בתיק לא צפויה להימשך עוד זמן רב, ביהמ"ש אינו סבור כי יש בטענות המבקשים כדי להצדיק, בשלב זה, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט קמא, הנוגעת לסדרי הדיון בתיק שמתברר בפניו, ולאחר שהובאו בחשבון שיקולים רלבנטיים.