בית המשפט לא מצא כי קיימת עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על חה"כ נתניהו מתוקף סעיף 10 לחוק היסוד. 

טענת המבקשים כי ההחלטה לא הובאה לידיעתם על-ידי בא-כוחם הקודם אינה מקימה עילה למתן הארכת מועד, שהרי בפסיקה כבר נקבע כי תקלות או אי הבנות ביחסים שבין בעל-דין לבין בא-כוחו אינן מהוות, ברגיל, "טעם מיוחד" להארכת מועד.

במקרה הנדון, לא ניתן להסיק מרצון בני הזוג להינשא, כי התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את ההשלכות האזרחיות-כלכליות של חייב הנישואין טרם הנישואין.

המבקש הפנה לעניין זה להלכה הפסוקה שלפיה יש להורות על עיכוב ביצוע כאשר קיים חשש לגבי חוסנו הכלכלי של הזוכה; או חשש להתמוטטות כלכלית של החייב. 

העותר מלין על החלטת המשיבה לדחות את הערר. נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, שיקול דעת פגום והתעלמות מראיה מרכזית בתיק – עדות עד הראיה שהעיד כי כשראה את השוטרים מפילים את העותר לקרקע ומרתקים אותו, נאמר לו לעזוב את המקום.

מעלה המבקשת טענות לפגמים שהתקיימו בהליכים המשפטיים בעניינה לאורך השנים, ובפרט בהחלטות ובפסקי הדין המתוארים לעיל. המבקשת טוענת כי לא היה מקום להעביר את הדיון בתביעתה לבית משפט לענייני משפחה בחדרה וכי החלטה זו אינה מבוססת ומונעת בירור עובדתי של טענותיה.

בבקשתה, פורסת תחילה המבקשת את עובדות המקרה בעניין שרגאי ועומדת על ההבדלים העובדתיים הקיימים ביחס למקרה דנן אשר מלמדים, לפי הטענה, כי לא היה מקום להסתמך על עניין שרגאי לצורך הכרעה בעניינה. לדבריה, לא היה מקום לקבוע כי עצם הגשת תביעה לשלום בית שוללת את הכריכה המבוקשת על ידה. 

בעיקרו של דבר, המבקשת עותרת להשלמת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על דרך של מתן הוראות אשר יבטיחו את זכויות הבנות בחלקה, לצד מינוי אפוטרופוס לבת שעודנה קטינה. 

בעיקרו של דבר, המבקשת שבה על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי ומדגישה כי המומחית נעדרת כישורים מתאימים, וכן כי שיטותיה והתנהלותה הן חד-צדדיות ומבוססות על דעות קדומות.

לטענתו, נוכח הפגמים הרבים שנפלו בפסק הדין, ובראשם ההחלטה להורות על עריכת בדיקה פסיכיאטרית נוספת הכרוכה בעלויות רבות, היה מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד. המערער הדגיש כי הוצאת הקטינה מחזקתו נעשתה בלא הצדקה ועל לא עוול בכפו, וכי הוא בעל יכולת אישית וכלכלית לגדל את בתו.