בהתאם לכך נטען, כי היועצת המשפטית לממשלה "נדרשת לשלם לאוצר המדינה את שווי הקמפיין", וכי חלה עליה חובה לפעול להפסקתו. 

טענות העותר נגד הצו כוללות טענות כלליות-עקרוניות, שעניינן תקנה 119 והשימוש שנעשה בה, וכן טענות פרטניות.

בעתירה שבפנינו מבקש העותר שנורה על ביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. עוד הוא מבקש כי נקבע שפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 27.3.2024 בטל מעיקרו ולחלופין שנורה על השבתה של בקשת הביטול של פסק הדין לפתחו של בית הדין האזורי לצורך בירור עובדתי בכל הנוגע לזימונם של נציגי הציבור.

לוז הטענה של היישוב היא שהעותרים לא הוכיחו זיקה למקרקעין, ואין לראותם כמחזיקים כדין, ומשכך לא נתמלאו התנאים המצטברים להפעלת הצו. 

העותר טוען בעתירתו, בין היתר, כי הבינוי אינו בגדר "מבנה חדש" כהגדרתו בצו, מאחר שהוא נבנה יותר משישה חודשים עובר למתן הוראת הסילוק. עוד טוען העותר כי הוראת הסילוק הוצאה בניגוד למדיניות האכיפה המוצהרת.

מבלי להבהיר מדוע הם אינם נוקטים בהליכי ההשגה הקבועים בדין על צווי הריסה שיפוטיים, ומבלי להציג טעם מבורר להתערב בהחלטות הערכאה המוסמכת, בפרט משעה שביצוע צווי ההריסה נדחה לבקשת העותרים מספר פעמים.

המקרה שלפנינו רחוק עד מאוד מלהיכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים ונדירים של התערבות בהחלטת רשויות התביעה. 

טענותיו הפרטניות של העותר ביחס לצו ההריסה שהוצא נגד המבנה נסבות על החלטות שניתנו בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בהתאם להוראות הרלוונטיות בחוק התכנון והבניה. 

הותרת צו הירושה על כנו מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי שכן לא ניתן לו יומו בבתי הדין; וכי צו הירושה פוגע בעקרונות הצדק הטבעי וביטולו נדרש כסעד מן הצדק.

בית הדין הגדול שגה בקביעתו לפיה בית הדין האזורי מוסמך לדון בתביעת הגירושין, וזאת מאחר שמסירת כתב התביעה לבא-כוחו אינה עונה לאחת מהחלופות הקבועות בסעיף 4ב1(ג)(1) לחוק בתי דין רבניים.