בעתירה נטען כי ההחלטות בעניין התקבלו בחוסר סבירות קיצוני ומבלי שהאירוע נחקר במידת העמקות הנדרשת. עוד הצביעו העותרים על אמירות בלתי ראויות מצד מי שהיו מעורבים בחקירה בשלביה המוקדמים.

מוקד העתירה שלפנינו הוא אפוא, בשיקול הדעת הנתון לשר המשפטים בגדרי סמכותו ל"ביצוע הסגרה" לפי סעיף 18 לחוק ההסגרה.

בעתירתה חוזרת העותרת על הפגמים והכשלים הנטענים בחקירת המשטרה ובאי-הגשת כתבי אישום בסעיפי העבירה המפורטים בערר, תוך שהיא מפנה בהרחבה לעדויות ולראיות אשר בתיק.

נטען כי דחיית העתירה תגרום לעותר נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו בשלב הערעור על גזר הדין הסופי.

העתירה הוגשה על רקע פניותיה של העותרת למשיבים בדבר "הסרתו של מטרד בטיחותי חמור ברחוב אופירה 9 מישור אדומים [...] בעקבות פעילות של מכון הרישוי 'טסט אריה'".

לשיטת העותרות, חלוקת התמיכות באופן המתואר לעיל נגועה באפליה פסולה כלפי הציבור המסורתי והרפורמי בישראל וכלפיהן; פוגעת בשוויון בהקצאת משאבים, בחופש הדת ובעקרון הפלורליזם הדתי; והיא בלתי סבירה ונגועה בשיקולים זרים.

לא נפל פגם בהחלטת המשיב להוציא את הצו המצדיק את התערבותנו.

על פי הנטען בעתירה, הבקשה הראשונה שהגישה המשיבה בנוגע לשינוי מקום המגורים נדחתה על ידי בית הדין האזורי ביום 5.3.2023 – אשר אסר עליה להעתיק את מקום מגוריה בלא רשות.

העתירה מלינה על התנהלות קמ"ט מקרקעין בעניין רישום זכויותיה של העותרת 1 במרשם המקרקעין.

משהחוזר הנתקף בעתירה נמצא בשלבים מתקדמים של תהליך תיקון, וכבר הופץ להערות הציבור, הרי שחל שינוי בתשתית העובדתית שבבסיס העתירה, והיא אינה אקטואלית עוד במתכונתה הנוכחית.