ניכר כי חל שיפור משמעותי במאמצי האכיפה מצד המשיבים, וכי קיימת מחויבות להמשך אכיפה ונקיטת אמצעים שונים בתחומים שונים לשם שיפור אופיו של המרחב הציבורי והגברת הביטחון האישי של תושבי השכונה.

לאזרחי ישראל עומדת הזכות לדעת את תוכן ההסכמות שהושגו בין ממשלת ישראל לבין ארגון הטרור חמאס; וכי מאחר שראשי ארגון הטרור מכירים את פרטי ההסכם המלא, אין נימוק ביטחוני המונע את פרסומו.

מבקשת העותרת לחייב את המשיב בסכום המזונות המוגדל, וזאת החל מחודש יוני 2022.  בעיקרו של דבר, העותרת טוענת כי היא מגדלת את הילדים לבדה ונושאת בכל הוצאותיהם החל מהמועד האמור; כי מצבה הבריאותי והכלכלי קשה; וכי היא נתונה בחובות לגורמים שונים.

מכאן העתירה שלפנינו, אשר מכוונת נגד החלטת המל"ג מיום 16.7.2024, לבחור במכללת סכנין, ולא בעותרת, כמוסד הזוכה בהליך הקול הקורא, ונגד החלטתה הדוחה את הבקשה לדיון חוזר.

לפי הנטען בעתירה, השאלה העיקרית העומדת בבסיס העתירה היא האם ניתן להטיל חיסיון על עדות מרכזית ומכריעה בתיק הפלילי, וזאת בשים לב לכך שמדובר בעדות בדבר התבטאות ישירה של עדה מרכזית בתיק לעניין מועד וזהות היורה.

במוקד העתירה ניצבת טענת העותרת כי "התחום האפור" בין חקירות הנמצאות בסמכות המשטרה לאלו הנמצאות בסמכות השב"כ, צריך שיהיה מצומצם ביותר, וכי לשם כך על השב"כ לקבוע נוהל ולאמץ אמות מידה מחמירות המסדירות את הפעלת סמכויות השב"כ לחקירת חשד לפלילים.

לטענת העותר, הבנייה בוצעה על-ידו תוך הסתמכות על היתרי בנייה שקיבל מהרשות הפלסטינית (מאחר שמדובר בשטח B), ומבלי שידע על האיסור לבנות במקרקעין בהתאם לצו. 

בעלי הדין הגיעו להסכמה דיונית במסגרתה מומחה בית-המשפט לא ייחקר וכי הם יפעלו על פי חוות-הדעת שתינתן. המבקש הגיש בקשה לשלוח למומחה שאלות הבהרה וכן הודיע על רצונו לחוקרו. הבקשה נדחתה. 

הסעד העיקרי שהתבקש במסגרת העתירה היה כי נורה למשטרת ישראל לקבוע הנחיות מנהליות אשר יסדירו את אופן מסירת המידע מתוך המרשם הפלילי, על מנת שכלל תחנות המשטרה תנהגנה בעניין זה באופן אחיד.

בינוי ומבנה האבן הנמצא בשטחו אינם מכוסים בגג, לכן לא מדובר במקום שבו עשויים להתחבא כוחות אויב, אלא בחדר חקלאי גרידא, המקל על שהיית משפחת העותר באדמתה החקלאית.