בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיב להשתמש בכל הסמכויות המופקדות בידיו כראש הממשלה כדי להורות לחברי הממשלה שלא יבצעו פעולות שהוא עצמו מנוע מלבצע, אשר נועדו "לשינויים במערכת המשפט, להחלשת שלטון החוק ולפגיעה במערכת אכיפת החוק".

העתירה לפנינו מכוונת לשורת התבטאויות של המשיב 3 בנוגע לחקירות מח"ש ובנוגע להחלטות שופטים בהליכי מעצר, וכן פעולות שונות שביצע המשיב 3, המתפרסות על פני מועדים שונים החל מיום 27.7.2023 ועד ליום 13.3.2024, שלטענת העותר עולות כדי עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וכן כדי חשד לביצוע עבירה של שימוש לרעה בסמכות לפי סעיף 280 לחוק.

במסגרת העתירה טוען העותר, בין היתר, כי החלטת המפקד הצבאי לוקה בחוסר סבירות, ובכלל כך הוא מצביע על העובדה שבשנת 2023 נפתח כביש "עוקף אלערוב", שלשיטתו מאיין את הסיכון הביטחוני שנשקף מהמבנה נשוא העתירה; כי אין הכרח לנקוט הליכי אכיפה מזורזים; כי ההחלטה להרוס את המבנה איננה מידתית, שכן ניתן להציע פתרונות פוגעניים פחות; וכי מדובר באכיפה בררנית.

המשיבים טוענים כי המסמכים העומדים במוקד העתירה דנן, הינם למעשה מספר רב של מכתבים אותם העביר העותר לידי העובדת הסוציאלית, אשר כללו תכנים חריגים, ובכלל זאת תכנים מיניים, שהיו מופנים אישית כלפי העובדת הסוציאלית. 

העותרים טענו כי בהחלטה בעניין שחרורם של עותרים 24-2 מצה"ל נפלו שורה של פגמים במישור הסמכות; במישור ההליך; ובמישור שיקול הדעת.

בגדרי העתירה נתבקשנו להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק: "מדוע הרשות לא תפעל על פי החלטות ההנהלה שלה להשבת כספים ששולמו ביתר לחברה על ידי זוכים במכרז; מדוע הרשות לא תפעל בהתאם להסכם שבינה לבין הרשויות המקומיות ותעביר למועצה האזורית תמר 12% מהסכומים שנגבו ביתר; לתת כל סעד אחר להבטחת זכויות העותרות".

במסגרת העתירה, טוענות העותרות, בין השאר, כי אין כל תוקף לצו מכוחו הוקנו הקרקעות לממונה, ולו רק בשל חלוף הזמן הרב ממועד פרסומו ושינוי הנסיבות; כי הימנעות הדרג המדיני ממציאת פתרון לסוגית "אדמות היהודים באזור יהודה ושומרון" מביאה לפגיעה קשה בזכותן של העותרות לקניין.

במסגרת עתירתה, מבקשת גבעת שמואל כי נורה למשיב 1 (להלן: שר הפנים או השר), לקבל החלטה לאלתר בבקשה לשינוי גבולות בין גבעת שמואל לבין רמת גן, בעניין מעמד שטח האוניברסיטה, זאת שעה שכבר ב-2021 הונחו בפניו המלצות ועדה גאוגרפית בנושא.

הסעד המבוקש על ידי העותרות הוא כי נורה על שינוי סיווגו של האסיר ככזה המגורש לצמיתות אל מחוץ לגבולות המדינה. לטענתן, נשקפת להן סכנה גבוהה ומידית מהאסיר, וזאת מאחר שהוא איים עליהן באופן ישיר ומאחר שהוא מחזיק במידע על אודותיהן ואודות משפחותיהן.

חששם של העותרים כי שחרורם של אסירים ביטחוניים מהכלא, אשר זרעו בעבר הרס וחורבן, יביא לפגיעה במדינת ישראל – ואף יאפשר לאותם מפגעים לשוב ולעסוק בטרור.