בעתירתם טענו העותרים כי דחיית בקשת ההחרגה פוגעת, באופן קשה, בזכות הקניין שלהם, פגיעה אשר אינה מוצדקת נוכח היעדר צורך בטחוני חשוב בהריסת הבינוי. לשיטתם, ניתן ללמוד על היעדרו של צורך בטחוני חשוב, מכך שבזמן בניית גדר הביטחון המפקד הצבאי לא עשה שימוש בסמכותו להרוס את הבינוי, כיוון שלא סבר כי נשקפת סכנה מהבינוי מושא העתירה. 

אין מנוס ממחיקת העתירה, במתכונתה, נוכח השינוי שחל מעת הגשתה (ראו, למשל: בג"ץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (29.03.2023)).

העתירה דנן נדחית בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. בצד האמור, ועל מנת לאפשר לעותר לנקוט בהליך ההשגה, ניתן בזאת צו המורה כי לא ייעשו פעולות נוספת ברכוש מושא העתירה בשלושים הימים הקרובים, במהלכם רשאי העותר, על אף סד הזמנים והמועדים, להגיש את השגתו.

עתירה המכוונת נגד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין הדלפה לתקשורת של חומרים מחקירותיו של העותר במשטרה בקשר למעורבות במעשי רצח ותקיפה. 

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה על ביטול "חוות דעת" שניתנה על ידי משיבה 1 ביום 7.9.2023, לפיה חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983 (להלן: החוק) "בטל ואינו תקף ביחס לפרסום ושיווק הסם המסוכן מסוג קנבוס, למרות שאין מחלוקת שהינו משווק כמוצר עישון". 

העותרת טוענת בעתירתה, הנתמכת בלמעלה מ-1,500 עמודים של נספחים, טענות רבות, חלקן נטולות זיקה למסגרת המשפטית הנתונה או לסעדים שנתבקשו בעתירה. 

בעתירה התבקשו המשיבים, בין היתר, לספק מידע בדבר מקום הימצאו, בנוגע לבסיס המשפטי להחזקתו, וכן לדווח מה מצבו והאם מצא את מותו בזמן שהוחזק על ידי כוחות צה"ל.

הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה, ובגדרה טענו כי אין אינדיקציה למעצרו או להחזקתו של העותר בעבר או בהווה – הן לפי גורמי צבא, הן לפי שירות בתי הסוהר.

הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה, ובגדרה טענו כי אין אינדיקציה למעצרו או להחזקתו של העותר בעבר או בהווה – הן לפי גורמי צבא, הן לפי שירות בתי הסוהר.

הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה, ובגדרה טענו כי אין אינדיקציה למעצרו או להחזקתו של העותר בעבר או בהווה – הן לפי גורמי צבא, הן לפי שירות בתי הסוהר.