העותרים טוענים כי הצו פוגע קשות בקניינם הפרטי. לטענתם, בשים לב לכמות המבקרים המעטה בקבר רחל; לכך שהביקורים במקום מתבצעים בתיאום מראש עם הצבא; ולכך שהאזור גודר בחומת הגנה ומגדלי שמירה – ביטחון המבקרים במתחם נשמר. לפיכך, טוענים העותרים כי אין בנמצא צורך צבאי אמתי אשר מחייב את תפיסת השטח; וממילא אין בבניית מוצב קבע ללוחמים משום מענה לצורך צבאי כאמור.

בעתירתה טוענת העותרת, בעיקרו של דבר, כי החלטת הממשלה על מינויו של רנ"צ לוי למפכ"ל היא החלטה החורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני, ומשום כך יש להורות על ביטולה. כך נטען כי לרנ"צ לוי ניסיון דל בתפקידי פיקוד.

מכתבי הטענות עולה כי בשלב זה המחלוקת בין הצדדים ממוקדת כולה בגובה דמי התשלום שנדרשת כוכב השחר לשלם – סוגיה שזכרה לא בא בכתב העתירה כעניין שנוי במחלוקת, ואשר ממילא חורג ממסגרת הדיון הנוכחית. 

בעיקרו של דבר, נטען כי ההחלטה ליתן רשות ערעור מנוגדת לצו בית הדין לעבודה – הן ביחס למחיקת הסעיפים מהתצהיר והן ביחס להוצאת הנספחים (כפי שציין בעצמו בית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו). על רקע זה נטען כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות. 

העתירה הנוכחית הוגשה ביום 15.9.2024, והמשיבים התבקשו בגדרה להבהיר, בעיקרו של דבר, מספר פרטים. בכלל זאת, הם נדרשו לציין היכן העותר מוחזק, מכוח איזה דין ומה מצבו.

העותר טוען, במכלול טענותיו, כי בנסיבות המקרה הוא סבור כי החשד הראשוני כלפיו, ככל שהיה כזה, התפוגג.

על פי הנטען בעתירה, בהליך אישור תקציב המועצה לשנת 2024 נפלו שורה של פגמים המשליכים על חוקיות ההחלטה לאשר את התקציב.

בין אם עניינה של העתירה בהוצאת צו ההריסה תוך הפרת ההסכם משנת 2006 ובין אם עניינה בעיכוב ביצוע צו ההריסה – דין העתירה שלפנינו להידחות על הסף.

בעתירה נטען, בין היתר, כי כללי המשפט הבינלאומי מחייבים לדאוג לרווחת התושבים המקומיים, ובכלל כך להבטיח את זכותם לקורת גג; כי החלטת המפקד הצבאי נגועה בחוסר תום לב, איננה סבירה ובלתי-מידתית.

טענת העותר, בעיקרו של דבר, היא כי הרשעתו היא הרשעת שווא אשר התקבלה ונבחנה מתחילתה ועד סופה על ידי מי שאינם מומחים בסוגיה, מבלי להסתייע בחוות דעת מקצועית מתאימה, בעוד העותר הוא "המומחה לכלבנות היחיד בכל המשפט שהתקיים בעניין זה" (פתח הדבר לעתירה). לב המחלוקת בכלל ההליכים המשפטיים האמורים נוגע לכפירתו של העותר בהגדרת כלבתו כ"כלב מסוכן" בהתאם לחוק.