בעתירה נטען, בעיקרו של דבר, כי הוראות סעיף 40א הנ"ל פוגעות שלא כדין בזכויות חוקתיות של הפרט, בהן חופש התנועה וחופש העיסוק.

העותר הגיש בקשה לביטול צו הסילוק, בה טען כי המשיבים לא הוכיחו כי מדובר במבנה חדש; כי ההוראה אינה מנומקת וניתנה משיקולים זרים; כי מדובר באכיפה בררנית, שאינה מידתית ושעוקפת את הליכי התכנון והבנייה הנוהגים באזור. לבסוף, נטען כי ההוראה מפרה את הוראות הדין הבינלאומי.

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים ליתן טעם "מדוע לא ינחו את חברי הכנסת, חברי הממשלה ונבחרי הרשויות המקומיות שלא "לחסום" גולשים בחשבונותיהם ברשתות החברתיות, או למחוק תגובותיהם, אלא במקרים חריגים, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועומד במבחן 'הוודאות הקרובה'".

"מדוע לא תימשך הטבת המס לתושבי מועצה מקומית מיתר עד חלוף שנתיים ממועד פרסום ההודעה בדבר חדילת היישוב להיות יישוב מוטב, לפי סעיף 11(ו) לפקודת מס הכנסה".

הגם ששיקול הדעת הנתון לראש הממשלה מכוח סעיף 22(ב) לחוק היסוד הוא נרחב, והגם שבמסגרת הפעלתו ניתן לשקול שיקולים פוליטיים, בנסיבות העניין ההחלטה מושא העתירה לא יכולה לעמוד. זאת, מאחר שלא ניתן משקל מספק לשיקול שעניינו יציבות הפיקוד והנהגת מערכת הביטחון בתקופה של מלחמה מתמשכת במספר רב של חזיתות; וכן לצורך בניסיון בתחום הביטחון לשם כהונה בתפקיד שר הביטחון. ש

העותר טען, בין היתר, כי המשיבים לא פעלו בסבירות; כי החלטת המפקד הצבאי חסרת בסיס שעה שהבינוי או למצער רובו מצוי מחוץ לתחום איסור הבניה; וכי ישנו בינוי רב המצוי באזור איסור הבנייה, כך שהריסת המבנה של העותר בלבד מהווה אכיפה בררנית.

נטען בעתירה, בקיצור נמרץ, כי אירוע מן הסוג שברקע לעתירה מצריך הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה. העותרים מציינים כי על פי פרסומים בכלי התקשורת, הצהיר המשיב 3 כי בכוונתו להקים ועדת חקירה על מנת לבחון את העדויות שנחשפו, וכי נעשתה פנייה אל השר בדרישה שיקיים את הבטחתו – פנייה שנותרה ללא מענה.

לטענת העותרת, ניוד מספרים כאמור עלול להיות מוגבל עם כניסתו לתוקף, ביום 29.10.2024, של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79), התשפ"ד-2024 (להלן: התיקון) – ומכאן הפגיעה בפעילות העותרת ובמוניטין שלה, אם לא יתאפשר ניוד קווים בטרם כניסת התיקון לתוקפו.

הסעד העיקרי שמבקשת העותרת בעתירתה הוא חיוב שר האוצר בהתקנת צו המתחייב, לשיטתה, מהחלטת הממשלה. אלא שעל פי הצהרת המשיבים 2-1, בכוונת הממשלה לשוב ולהידרש לנושא "בטווח הזמן הקרוב", ולאחר מכן, על פי המסתמן, בכוונת שר האוצר לחתום על צו חדש.

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבים 3-2 ליתן טעם "מדוע לא יימנעו מהשתתפות בישיבה או ישיבות הוועדה לבחירת שופטים שבה יתקיימו דיונים או הצבעה על איוש תפקיד נשיא בית המשפט העליון".