עניינה של עתירה זו הוא בקשת העותרת להורות לרשות המסים לחדול מהתנהלות במסגרתה סטודנטים המועסקים על ידה (להלן: סטודנטים) מוסרים לנישומים הודעות לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

בעתירה שלפנינו, מבקש העותר כי נורה על ביטול החלטת המשיבה 2, הוועדה לבחינת תפיסת רכוש והיתכנות החרמתו (להלן: הוועדה) מיום 10.6.2024, במסגרתה המליצה למשיב 1, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי), להחרים את הטובין של העותר שנתפסו על ידי כוחות צה"ל.

במוקד העתירה שלפנינו ביטול זכאותה של העותרת לקצבת ניידות, ודרישה להחזר הלוואה עומדת והלוואה מקרן הלוואות, על רקע אי-עמידתה בדרישה להצגת "מורשה נהיגה" בהתאם להוראות "הסכם בדבר גמלת ניידות" שנחתם בין מדינת ישראל לבין משיב 1, המוסד לביטוח לאומי.

הסכם הגירושין נחתם בכפייה, כי נסיעת הילדים למשיב אינה משרתת את טובתם, כי המשיב הזניח את הילדים שעה שלא יצר עמם קשר במשך שנים, כי התסקיר שהוגש מעורר קשיים שונים ועוד. כן נטען, כי פסק הדין פוגע בכללי הצדק הטבעי, ועל כן נדרשת התערבותו של בית משפט זה. 

העותר טוען כי בית הדין הגדול חרג מסמכותו. לדידו, צו עיכוב היציאה מן הארץ נועד במקורו להבטיח את התייצבותו של העותר לדיון משפטי, בעוד שבהחלטתו מיום 8.9.2024 הפך בית הדין הגדול את הצו, כך לטענת העותר, לכלי לאכיפת ציות לפסק דין.

המומחית לא המליצה על הרחבת זמני השהות של העותר עם הקטין, בין השאר על רקע חשש מיצירת ניכור הורי כלפי המשיבה. תחת זאת, צידדה המומחית בקביעת משמורת משותפת וזמני שהות שוויוניים בין ההורים.

באמצעות כללי המשפט המנהלי, כביכול, נעביר תחת שבט ביקורתנו סוגיות כגון זמני השינה הניתנים ללוחמים וללוחמות, כמות ימי הריענון וההתארגנות הניתנים להם וכן הלאה, וזאת בימי מלחמה.

בעתירה הוסבר כי היא הוגשה נוכח 'מעשיהם ומחדליהם' של משיבי המדינה, ש"אחראיים על בטחון הפנים והסדר הציבורי בשטחי C, ופועלים בניגוד לחובתם על פי הדין, באופן בלתי סביר ותוך התעלמות מוחלת מחובתם לאכוף [את הדין] ומאפשרים לעברייני הבניה להמשיך ולבנות את המבנים מושא העתירה, אשר הולכים ונבנים בימים אלו, תוך ביצוע עבודות פיתוח ובניה משמעותיות, ללא כל היתר ובניגוד לכל דין, ומבלי שפתחו בחקירה פלילית כנגד מי מהעבריינים".

העותר טוען כי המשיבה נדרשת לקבוע ולפרסם נוהל בנושא המחליפים לחברי האסיפה הבוחרת. העותר סבור שנדרש להבהיר את התנאים לכניסת מחליף כחבר אסיפה ולהסדיר את הליך ההחלפה. עוד הוא טוען כי על הוועדה לקבוע כללים בנוגע לסדרי הליך הבחירות. 

בעתירה טוען העותר כי הארכת כהונתם של רבני התיישבות לאחר גיל 72 היא אפשרית "מטעמים מיוחדים". לטענתו, עמדת הגורמים הרלוונטיים במשיב 1, המשרד לשירותי דת – השוללת מרבני התיישבות את הארכת גיל הפרישה לגמלאות, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.