פרק 20: רשומה מוסדית (סעיפים 35 עד 39ב לפקודה)

שאלה: מהי "רשומה מוסדית"?

תשובה: סעיף 35 לפקודת הראיות קובע כי "רשומה מוסדית" היא "מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על-ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".

שאלה: מהם התנאים שבהתקיימותם יתקבל מסמך כ"רשומה מוסדית"?

תשובה: "רשומה מוסדית", תתקבל ככזו, בשני תנאים עיקריים. האחד, שהוכח כי "המוסד" נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו. השני, שהוכח כי הדרך בה אוסף הוא את נתוניו ועורך את רישומיו, יש בה כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה {תא"מ (שלום ת"א) 22212-01-10 רשות השידור נ' הנרי כהן, תק-של 2012(1), 39677, 39678 (2012); ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 6431-06-11 אלעד ששון נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-של 2012(1), 24730, 24731 (2012); תא"מ (שלום טב') 20335-06-10 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' פראס עאסלה, תק-של 2012(1), 20657, 20660 (2012); ת"א (שלום ת"א) 213117-02 ישראל ויזנפלד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2011(4), 41263, 41274 (2011); ק"ג (אזורי נצ') 1009-10 מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים - מועצה מקומית כפר כנא, תק-עב 2011(4), 3663, 3669 (2011); ת"פ (שלום ק"ג) 225-09 מדינת ישראל נ' אופיר אליאס (עציר), תק-של 2010(2), 159895, 159896 (2010)}.

שאלה: מה הדין באשר לפלט מחשב?

תשובה: בנוסף לשני התנאים כאמור לעיל, נדרשת הוכחת עמידתו של המסמך בתנאי נוסף המעוגן בסעיף 36(א)(3) לפקודת הראיות, המונה אף הוא 2 תנאים: האחד, דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה. השני, המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב {ראה למשל ת"א (שלום נצ') 2780-04-09 מ. מ. יסוד המעלה נ' גלעד עמר, תק-של 2011(4), 30146, 30155 (2011)}.

ב- ת"א (שלום ק"ש) 10852-09-08 {גיגי מרכז ארצי לאינסטלציה בע"מ נ' מועצה מקומית חצור הגלילית, תק-של 2011(2), 61899, 61901 (2011)} קבע בית-המשפט כי לאור האמור ומשהנתבעת כפרה ברישום המופיע בכרטסת התובעת ומשלא הוכחו שני התנאים הנוספים הקבועים בסעיף 36(א)(3) לפקודת הראיות: כי דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה וכי העסק נוקט באורח סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר המחשב - לא הוכח כי המדובר ברשימה מוסדית הקבילה כראיה על אמיתותה.

שאלה: כיצד יש להוכיח את התנאים המתוארים לעיל?

תשובה: הוכחת העמידה בתנאים האמורים לעיל יש לעשות באמצעי ההוכחה הרגילים, כלומר, תצהיר או תעודת מומחה {ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 434-05-11 רבקה כהן נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, תק-של 2011(4), 25545, 25547 (2011)}.

שאלה: מהו הרציונאל העומד בבסיס קביעת קבילותה של "רשומה בנקאית", למשל, כראיה?

תשובה: אין לצפות ממי שעברו תחת ידיו אלפי מסמכים ויותר, שיוכל להעיד מן הזיכרון על תוכנו של כל אחד מהם.

זאת ועוד. הרציונל העומד מאחורי היות "רשומה מוסדית" חריג לכלל האוסר עדות שמיעה, נובע מהנחה שקיים נוהל רישום אירועים מסודר על-ידי אותו מוסד {ת"א (ת"א-יפו) 67321/04 עיריית תל-אביב-יפו נ' אפרתי אבישי, תק-של 2005(2), 5670 (2005)}.

שאלה: מה הדין מסמכים שנערכו לפני מספר שנים על-ידי בנק?

תשובה: ב- ת"א (יר') 2032/00 {אברהם כהן ואח' נ' יהודה יונה, תק-מח 2001(2), 14175, 14177 (2001)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן עניין לנו במסמכים אשר נערכו לפני מספר שנים. מטבע הדברים הפקידים בתאגיד הבנקאי מתחלפים, אך תיק הבנק נותר על מכונו, ולפיכך אין לחסום את הגשתן של רשומות בנקאיות {ראה גם ת"א (חי') 14815/94 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלגוטק בע"מ, תק-של 2003(1), 17 (2003)}.

שאלה: מה דין כרטסת הנהלת חשבונות?

תשובה: ב- ת"א (ת"א-יפו) 1268/97 {וטרלה בע"מ נ' גלורי משי בע"מ, תק-מח 2000(2), 21893 (2000)} נבחנה הטענה לפיה כרטסת הנהלת חשבונות אינה בבחינת "רשומה מוסדית". בדחותו את הטענה קבע בית-המשפט כי העד גדעון סלפטר נחקר ארוכות והעיד לגבי אופן עריכת הנהלת החשבונות, הנגישות שיש לשני אנשים בלבד לקוד בהנהלת החשבונות, ואמצעי האבטחה הננקטים בחברה לאבטחת המידע. לפיכך, אין ספק כי הכרטסת קבילה כראיה לפי סעיף 36 לפקודת הראיות.

שאלה: האם תעודות רפואיות של בית חולים הינן בגדר "רשומה מוסדית"?

תשובה: ב- ת"א (יר') 1157/95 {חמיס צ'אבדין ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 99(1), 3392 (1999)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן מדובר ב"רשומה מוסדית", ומבחינה זו ענייננו באישור שנתן רופא בית חולים למשטרה והעתקו הוגשו לבית-המשפט – הרי עניין לנו ברישומים הנעשים כדרך של שגרה בבית החולים והרישום נעשה ביום האירוע.

שאלה: מהו השימוש בסמכות, שראוי לעשותו כאשר מתבקש צו לפי סעיף 39 לפקודת הראיות כנגד מי שאינו בעל דין בתובענה?

תשובה: השימוש בסמכות זו צריך להיות זהיר, ואין לתת את הצו המבוקש נגד צד שלישי אלא בנסיבות נדירות ביותר {ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1), 563 (1988)}.

שאלה: מהו החידוש שבסעיף 39ב לפקודת הראיות?

תשובה: הגשת הרשומה המוסדית לא באה אלא להתגבר רק על כלל אחד והוא הכלל האוסר על השמעת עדות שמיעה. כלומר, כמצוות סעיף 39ב לפקודת הראיות כל הוראות הדין נשמרות למעט זו של הכלל בדבר אי-קבילות מחמת היות העדות או המסמך בגדר של עדות שמיעה.

החידוש בסעיף 39ב לפקודת הראיות שההלכה הפסוקה הופכת ל"דין" במשמעותו המלאה ולעניין "הרשומה המוסדית" {ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' רחמים בע"מ, פ"ד מז(3), 240 (1993)}.

שאלה: מה דין מחשבים המהווים מלאי עסקי של עסק לממכר מחשבים?

תשובה: לא כל מחשב המצוי בחצריו של "מוסד" כהגדרתו הרחבה בסעיף 35 לפקודת הראיות יזכה להגנת סעיף 32 לפקודת הראיות.

נקודת המוצא של ההגנה על תפיסת מחשבים, היא הגנה על תפעולם של עסקים. ברור שהכוונה לאותם מחשבים המנהלים את רישומי הפעילות השוטפת של העסק. ברור מכך, שלא הייתה כוונה להגן בהוראה מיוחדת לגבי חיפוש ותפיסה, על מחשב שאינו משמש לניהולו השוטף של העסק.

לאור הנ"ל, על מחשבים המהווים מלאי עסקי של עסק לממכר מחשבים – לא יחולו הגנות הפקודה {ראה לעניין זה גם בש"פ 9639/11 שאול דניס נ' מדינת ישראל, תק-על 2012(1), 4605, 4607 (2012)}.

שאלה: האם המסמך המצורף לבלון הגז, שהוא יציר היצרן, המשמש לבדיקת אימות הכיול במכשיר הינשוף, הינו "רשומה מוסדית"?

תשובה: כן {ראה לעניין זה גם תת"ע (תעבורה פ"ת) 5341-08 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' גבי דאהרי, תק-של 2012(1), 42155, 42160 (2012); תת"ע (תעבורה פ"ת) 4655-05-09 מדינת ישראל נ' אביגד אביתר, תק-של 2012(1), 3253, 3255 (2012)}.

שאלה: האם תדפיס רשם החברות הינו "רשומה מוסדית"?

תשובה: כן {ת"פ (אזורי ת"א) 435-06 מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - ל.ה.ט.מ. לקידום הכשרה טכנולוגיה בע"מ, תק-עב 2012(1), 2670, 2673 (2012)}.

שאלה: האם דו"חות הנהלת החשבונות שנעשו במהלך הפעילות הרגילה של המועצה מהווים "רשומה מוסדית"?

תשובה: כן {ת"א (מחוזי חי') 1206-07 עמוס זמיר נ' מועצה מקומית ערערה, תק-מח 2012(1), 1176, 1204 (2012)}.

שאלה: האם פלטי מחשב שהופקו על-ידי רשות החנייה של רשות מקומית {בהם נרשמים לכאורה כל דברי הדואר הרשומים שנמסרו על ידה למשלוח המועד מסויים} קבילים כראיה?

תשובה: בעניין זה ניתנו שתי החלטות סותרות {ראה גם עפ"א (מחוזי ת"א) 13375-10-11 טובי טוני פרחי נ' מדינת ישראל - עיריית חולון, תק-מח 2011(4), 13727, 13730 (2011)}.

ב- עפ"א (מחוזי ת"א) 8329/05 {גל נ' עיריית תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}, הכיר כב' השופט ד"ר ע' מודריק בפלט מחשב מסוג זה כרשומה מוסדית על-פי סעיפים 36-35 לפקודת הראיות וכראיה קבילה למסירת הודעות תשלום קנס למשלוח בדואר רשום.

לעומת זאת, ב- עפ"א (מחוזי ת"א) 80059/07 {גנאל ואח' נ' עיריית ת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}, קבע כב' השופט ד' רוזן, כי אין להכיר בפלטי מחשב אלה כ"רשומה מוסדית" כהגדרתה בפקודת הראיות וזאת, בהתאם לסייג הקבוע בסעיף 36(ג) לפקודת הראיות, לפיו רשומה שנערכת על-ידי רשות מרשויות חקירה או תביעה ומוגשת בהליך פלילי על-ידי רשות כאמור, אינה נופלת לגדר "רשומה מוסדית" הקבילה כראיה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי.

שאלה: מה דין פלט פירוט ריבית הפיגורים אשר בו מצוי מועד קבלת התשלום מהנתבעת?

תשובה: ב- ק"ג (אזורי נצ') 3215-09 {מנורה מבטחים פנסיה בע"מ נ' מועצה מקומית טורעאן, תק-עב 2011(3), 6163, 6167 (2011)} קבע בית-הדין כי פקודת הראיות דורשת כי המוסד נוהג במהלך ניהולו הרגיל לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה, ובענייננו רישום התקבול מאת הנתבעת בסמוך להתרחשותו ולעניין זה העידה עדת התובעת ועדותה מהימנה עלינו, וכן עולה מהרישום כי דרך עריכת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמיתות תוכנה.

שאלה: האם תיק הנכס ייחשב כ"רשומה מוסדית"?

תשובה: ב- תא"מ (שלום רמ') 4591-06 {רשות הפיתוח נ' וויסאם טהאן, תק-של 2011(3), 28005, 28009 (2011)} קבע בית-המשפט כי הנתבע בעצמו מסכים בתצהיר שצורף לבקשה לרשות להגן כי התובעת מנהלת תיק נכס בהתאם לנהלים וכללים שקבעה. מעיון בתיק הנכס נוכחים לדעת שכל פעולה נעשתה אודות הנכס מלווה במסמך כדבר שבשיגרה. על-כן, סבר בית-המשפט שתיק הנכס מהווה "רשומה מוסדית" בעלת ערך ראייתי רב {ראה גם עת"מ (מינהליים חי') 1398/03 חסקל חיים נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, תק-מח 2005(1), 262 (2005)}.

שאלה: מה הדין כאשר ראיה נתקבלה כ"ראיה מוסדית"?

תשובה: כאשר התקבלה ראיה כ"רשומה מוסדית", הראיה תהא קבילה ותינתן לבעל הדין שכנגד האפשרות להזים את הראיה הנ"ל {סעיף 36(ד) לפקודת הראיות; תת"ע (תעבורה פ"ת) 5341-08 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' גבי דאהרי, תק-של 2012(1), 42155, 42160 (2012)}.

שאלה: מהם המקרים בהם לא יתקבל המסמך כ"רשומה מוסדית"?

תשובה: ב- תא"מ (שלום ת"א) 22212-01-10 {רשות השידור נ' הנרי כהן, תק-של 2012(1), 39677, 39678 (2012)} קבע בית-המשפט כי במצב זה של תדפיס המוגש בלא הרישום עליו הוא מתבסס, של רישום אשר נעשה באיחור בן ארבע שנים וכאשר הדיווח מתבסס על טענת יבואן שלא הוא זה שבכלל ביצע את המכירה הנטענת, אין כל דרך לקבל את הדיווח ככזה המתיישב עם הוראת סעיף 36 בפקודת הראיות. רישומי התובעת ביחס לנתבע אינם אמינים ואינם ראיה לאמיתות תוכנם.

שאלה: מהו הרציונאל אשר בסעיף 38 לפקודת הראיות?

תשובה: ב- ת"א (מחוזי ת"א) 1772/01 {מנואל רפפורט נ' סימה דביר, תק-מח 2009(1), 15941, 15945 (2009)} קבע בית-המשפט כי הרציונאל של סעיף 38 לפקודת הראיות הוא, כי ניתן להגיש מסמכי בנק כשהבנק אינו צד לדיון, על-ידי פקיד שבעצם אין לו כל קשר לדיון שמתנהל.

שאלה: אימתי תידחה בקשה הנסמכת על הוראות סעיפים 38 ו- 39 לפקודת הראיות?

תשובה: ב- ת"א (שלום ת"א) 23231/03 {בלכרמן חיים נ' מויאל שי, תק-של 2003(4), 14491, 14492 (2003)} קבע בית-המשפט כי הבנק אינו בעל דין בהליך ואין רלוונטיות לשאלה האם מתבקשים מסמכים של הנתבע בלבד או מסמכים אחרים.

המבקש לא הראה בבקשתו טעם מיוחד לצוות על הגעת פקיד בנק לדיון. כמו-כן, פרט לטענת החיוניות בית-המשפט לא מצא התייחסות לשיקולים המנחים בעניין הוראות דין אלה וכאמור ב- רע"א 1917/92 {סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5), 764 (1993)} שם עסקינן בחסיון יחסי, שיש לאזנו על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים.

נעיר כי בפרשת סקולר קבע בית-המשפט כי "בדברנו על איזון לא נתכוונו רק לשימוש שיעשה בית-המשפט בהוראת סעיף 39 לפקודת הראיות, אלא גם על עדות של בנקאי בבית-המשפט, כשהוא נדרש לגלות חשבונות בנקאיים, לאחר שהוזמן כעד 'לפי צו בית-המשפט שניתן מטעם מיוחד', כאמור בסעיף 38 לפקודת הראיות" {ראה גם ה"פ (מחוזי ת"א) 21930-06-10 ורדימוס זיילר נ' בנק ירושלים בע"מ, תק-מח 2011(4), 3065 (2011); ע"א 1211/96 כהן נ' נשיונל קונסלטנטס, פ"ד נב(1), 481 (1998); ת"א (מחוזי חי') 726-05 אטיאס סיגל נ' קפה דיזל בע"מ, תק-מח 2009(1), 2460 (2009); א' שטיין "חסיון בנק לקוח בדיני הראיות" משפטים כה (התשנ"ה), 45}.